ים של גיבורים

תקופה מוזרה, שגרת מלחמה אנשים מאבדים את עצמם, ואתה בתוך כל הטירוף נזכר בעבר.  זה היה יום שבת, מדינה במקלט, חדשות מבהירות את המצב, ואתה כבר עולה על מדים ויוצא לצבא.   והדמעות לא מפסיקות, אלפי אימהות כבר איבדו את התקוות.  ואתה חושב לפעמים, על כל הזוועות, ים של גיבורים. על איך יום אחד משתנים החיים.   אז בחרת לקום לצאת להילחם, אמא פוחדת  ואבא גם כן. ואתה שוב נזכר בילדים שלא יחזרו. וכולנו תוהים מה קורה שם בחוץ, אם חלפה הסופה אם יבוא עוד פיצוץ. אתה לא מאמין למילים אז המשכת לרוץ.   והדמעות לא מפסיקות, אלפי אימהות כבר איבדו את התקוות.  ואתה חושב לפעמים, על כל הזוועות, ים של גיבורים. על איך יום אחד משתנים החיים.   ויום אחד הכל יגמר, תהיה כבר תקווה לכל מי שרוצה לחלום.   והדמעות לא מפסיקות, אלפי אימהות כבר איבדו את התקוות.  ואתה חושב לפעמים, על כל הזוועות, ים של גיבורים.    על איך מלחמות בסוף נגמרות,  אז יש כבר סיבה להמשיך לקוות. ואתה חושב לפעמים, על כל מה שטוב, ים של גיבורים.  על איך יום אחד, ממשיכים החיים.