לא אוהבת סרטים

לא אוהבת סרטים  אבל אוהבת קולנוע  כיסאות אדומים ועיניים כחולות  כשכולם כבר קמים את נשארת לשבת  מחכה עד הסוף  שידליקו אורות   ואת ככה תמיד  מפחדת משקט הוא גורם לך לחשוב להרגיש בודדה ואולי זה זמני  ואולי זאת אני ואולי יש דברים שאת לא מבינה    הראש כבר לא עובד לך מה שסחבת נופל לפח מה שדמיינת קורה לך פתאום כלום לא כואב    אבל את הכי יפה  כמו שכולם רואים וזה בסדר שאת עצובה לפעמים כבר למדת לשים את הכל בכיסים  את הולכת ישר לא רואה אנשים ואיך את אוהבת רק שירים עצובים ב 4 בבוקר עוד פותרת ריבים מסתובבת בעיר מנסה להזכיר לעצמך מה שכולם אומרים   את לא אוהבת בגדים אבל את אוהבת לקנות  כשמרגישה ריקנות את תמיד אובדת עצות   ומנסה לכסות  שלא יראו שזה פחד  כי הכל את לוקחת  על כתפיים רזות ושוב אמא שואלת ושוב את משקרת ועם אולסטאר כחולות  את מחכה לו למטה אבל את כבר יודעת הוא ישאל אם אפשר  אז את תגידי שקר ואת רוצה קצת הביתה   איך כלום כבר לא עובד לך מה שאהבת כבר לא שלך מה שדמיינת קורה לך עכשיו הכל כואב    אבל את הכי יפה  כמו שכולם רואים וזה בסדר שאת עצובה לפעמים כבר למדת לשים את הכל בכיסים  את הולכת ישר לא רואה אנשים ואיך את אוהבת רק שירים עצובים ב 4 בבוקר עוד פותרת ריבים מסתובבת בעיר מנסה להזכיר לעצמך מה שכולם אומרים   את לא אוהבת סרטים  אבל את לא מקולקלת גם אם זה לא בדיוק מי שרצית להיות וירדה לך דמעה באמצע הסרט אז חיכית עד הסוף שידליקו אורות