בכוח מזמורה

ציפור יחידה אֵיכָה תּוּכַל צִפּוֹר יְחִידָה לָשֵׂאת אֶת כָּל הַשָּׁמַיִם עַל כְּנָפַיִם רָפוֹת מֵעַל לַשְּׁמָמָה? הֵם גְּדוֹלִים וּכְחֻלִּים מוּטָלִים עַל כְּנָפֶיהָ הֵם עוֹמְדִים בְּכוֹחַ מִזְמוֹרָהּ. לאה גולדברג, "בהרי ירושלים", שיר ד ("איכה תוכל ציפור יחידה"), בתוך: 'שירים', ספרית פועלים, 1973, כרך ב, עמ' 108. © כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד. שיר שלכת אדומה שיר שלכת אדומה שיר לשמש העולה שיר לארץ החומה האדמדמת הגדולה שיר לוורד, לשושן, זמר לשיכר החם הנושן, שיר ארגמן. אודמות אודמות לי צמותיך בבוקר באביב בשחוק אדום של שמש מטיילת ובלילות את זוויות עינייך ילדתי הוא מכסה באדמומית יונה שלי, צוצלת. אדום אדום הוא השטיח הנח לו בחדרי, אדום אדום בצמתך הסרט, אדום ליבו של האדם, אדום כדם אדום, כאור במכרות הפחם באור הבהובי הגחלת. שיר שלכת אדומה... תחנת הרכבת עכשיו עכשיו כשכל תחנות הרכבת שלי נשארו מיותמות אחרי הרכבת האחרונה אחרונה שיצאה ממני עכשיו עכשיו עכשיו כשאני תחנה מיותמת כשאני ריקה מרכבות עומד אצלי עכשיו קרון אחד ריק למחצה זהו הקטר שיגרור את הקרונות החדשים זה הקטר שיגרור את הקרונות החדשים אחרי שאתמלא מחדש הכרם הקיץ נפרד מן הכרם במעוף אחרון של זלזל זמורה מיותמת וטנא עזוב ורוח ורעד גוזל נוסעות ציפורים ברכבת ענן מעל צמרות והרים למטה תצרח מקהלת העורבים השחורים ישובו עלמה וגם נער לכרם, למצוא עוד ענב אחר יסגרו את השער הדק וחרש ירדו אל הסתיו מטפחת נותרה בסוכת השומר וכובע של קש מקומט וזכר שועל שחיבל באשכול המוסקט לפתע כבה הירח בין גשם טורד ועבים הרעם יכה ויאיר הברק על כרם וזוג אוהבים אך שוב יעלו ניחוחות הסמדר אביב מטפס בכרמים לכרם ישובו אזי שועליו הקטנים הוא לא כל כך חכם הוא לא כל חכם, אני יודעת, אך הוא כותב לי מכתבים יפים כל כך ועצובים והוא כותב לי: כמה חמודה את! הוא לא כל כך יפה, אני יודעת, אך הוא לובש חולצת טריקו ונעליים מבריקות והוא אומר גם לי: את משגעת! ותאמינו לי שדווקא בשבילי הוא טוב יותר מכל הבחורים ההם. וגם אני איני מלכת היופי אך הוא באופן עקרוני אוהב אותי כמו שאני כי בשבילו קובע רק האופי! הוא לא כל כך עשיר, אני חושבת אך הוא מבטיח לי תמיד לצאת לאן שרק אגיד ומין בחור כזה אני אוהבת! ותאמינו לי שדווקא בשבילי... הוא לא כל כך חכם, אני יודעת, ויש סימן אחד מובהק: הוא רק רוצה להיות רווק ולא לשאת אשה אפילו פעם. בשביל אל הבריכות רוחות חמות נשבו בינות עצי האורן ורחש ממטרות עלה מן השדות בתוך שיער ראשה הלבינה הציפורן וכף ידה קטנה הלבינה בידו. בשביל אל הבריכות פסעו שלובי ידיים וכוכבים נשרו למים עם הטל ותן בודד צחק הרחק בתוך הליל והיא אמרה: אתה כל כך יפה, חייל. והיא אמרה לו: הן מחר תצא לדרך את תרמילך ארזתי שאותו תיקח לא שמתי בו מכתב, לא פרח למזכרת הן אם תזכור, תזכור ואם תשכח, תשכח. ועת חזרו בשביל מן הבריכות עם שחר דמעות הטל נתלו גדולות על קני הסוף והוא את כף ידה אחז ביד בוטחת והיא הביטה בו מתוך מסך שקוף. והוא אמר לה: ילדתי אני אחזור עוד גם אם רחוק אלך, ליבי נשאר איתך והיא החזירה לו בלאט את הציפורן הן אם יזכור - יזכור, ואם ישכח - ישכח. והוא הלך לקרב עת החמה הנצה ולא חזר משם ימים רבים כל כך. והיא יודעת שהוא לא יחזור לנצח והיא עוד מתפללת שהוא רק שכח פרידה עם שחר הבט, הבט בי אהובי מחר אלך עם שחר הו ערב סתווי מחמד לבבי אהוב נפשי, ליבו כבד, השמש כבר צונחת, הו לילה יורד יקר לי הבט בי הבט, הרוח סוער, הלילה חומק ועובר, הלב פועם כה מהר. שט שט רוח קר מים אל מדבר אך אני אלך כן אלך מחר אהוב ליבי אינו נרדם פוקח זוג עיניים כה רך ונפעם ליבו של אדם אשמורת אחרונה חלפה, הכחילו השמים הו רוח טובה. השחר קרב לו ובא שועטת סופה לפתע אשמורת חלפה עברה חלפה, שחר בא. שט שט... שנים, שנים עד אין מספר חיינו כאן בשניים הו זר ונמהר ליבי האכזר עלי לצאת אל המרחק הכחילו השמים ליבך לא יסלח לנצח אותי לא ישכח, ליבך לא ישכח השחר לבן ועצוב אלך ולא, לא אשוב שט שט רוח דום מים אל דרום, אך אני אלך כן אלך היום. ליל חניה לֵיל חֲנָיָה. בְּקוֹל דְּבָרִים, בִּשְׂחוֹק, בְּגֶדֶף, בַּהֲמֻלַּת מְלָאכוֹת הוּא קָם. הִנֵּה הִנּוֹ. כְּמוֹ פְּנֵי עִיר־נִבְנֵית פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּוֹ. פְּנֵי עִיר־נִבְנֵית בְּחֶשְׁכָתָהּ וְהִבְהוּבֶיהָ, בְּעִסּוּקָהּ הָאָץ חוֹפֵז מִתָּג אֶל תָּג. לֵיל חֲנָיָה. פְּנֵי נַפָּחֶיהָ וְאוֹפֶיהָ וְעֶגְלוֹנֶיהָ שֶׁל חֶבְרָה בְּטֶרֶם גָּג פְּנֵי הַכּוֹכָב הַקָּם וְהַמֶּרְחָב הָעָג. מִתּוֹךְ אַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה, בֵּין חוֹף וָגֶבַע, הָיָה נִשְׁקָף פִּתְאֹם מַרְאֵה הַמִּלְחָמָה כְּמוֹ הֲוָי צוֹעֵן, חֲבוּר יָתֵד וָחֶבֶל, בּוֹ חֵרוּתָם שֶׁל מַסָּעוֹת וְחֵרוּמָם, בּוֹ הַכֵּלִים וְהַחֻקּוֹת בְּעֵירֻמָּם. בּוֹ מְלִיצַת סִיסְמוֹת הַזְּמַן, אֲשֶׁר לֹא פֶּרֶק ־ שִׁירָה צְרוּפָה בָּן יַעֲסֹק, חָלִילָה לוֹ –, וְרַק הַזֶּמֶר הַנָּפוֹץ, שֶׁלֹּא דְבַר־עֵרֶךְ וְלֹא שְׂכִיַּת־חֶמְדָּה הוּא, יִשָּׂאֵן בִּמְלֹא צִוְחַת צְבָעָיו הַחֲרִיפִים עַל חֲלִילוֹ. עַל אַהֲבָה הוּא מְדַבֵּר (בָּהּ הוּא פּוֹתֵחַ) וְעַל חוֹבָה וּקְרָב וָעֹל. הַכֹּל בַּכֹּל. אֵין הוּא אוֹמֵר אֶת זֹאת בְּכָל דַּקֻּיּוֹתֶיהָ שֶׁל הַשִּׁירָה. אֲבָל אוֹמַר בְּקוֹל גָּדוֹל בְּלִי מֹרֶךְ לֵב וּבְלִי חֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַזּוֹל. לֵיל חֲנָיָה, לֵיל זֶמֶר, לֵיל שְׁחָקִים רָקוּעַ, לֵיל רֹב מְלָאכוֹת חוֹפְזוֹת, לֵיל אֵד מִן הַדְּוָדִים, לֵיל שֶׁמּוֹסֵךְ אֶת כִּשּׁוּפָהּ שֶׁל רְעוּת רוּחַ בְּבִנְיָנָהּ שֶׁל מַמְלָכָה, לֵיל נְדוּדִים נִצָּב פָּרוּשׂ עַל הַיָּחִיד וְהַגְּדוּדִים. עֵת מִלְחָמָה. גַּם צֶלֶם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה צַלְמָהּ. לְקוֹל זִמְרַת־פִּזְמוֹן תּוֹעָה עוֹד יִמְשְׁכוּ הֵמָּה, כְּמוֹ נִימָה מֵחֵלֶב, נַפְשׁוֹ שֶׁל דּוֹר, גַּם בְּשָׂדֶה זְרוּעָה, לִזְכֹּר, לֹא רַק לְרָע, יְמֵי רָעָה. גַּם זֶה נִשְׁלַב בַּמִּלְחָמָה. כָּל זֶה גַם יַחַד כְּמוֹ אִבְחַת אָבִיב נִמְסַךְ בָּעָם מִלֵּיל וּמִשְּׁחָרִים. כָּל זֶה מִתֵּל וּמִגְּדוֹת נַחַל יִהְיֶה עוֹלֶה בִּיעָף, וְשָׁב־נִקְטָע בִּילֵל שֶׁל אִישׁ זוֹנֵק וְאִישׁ יוֹרֶה וְאִישׁ נוֹפֵל. החיטה צומחת שוב שָׂדוֹת שְׁפוּכִים הַרְחֵק מֵאֹפֶק וְעַד סַף וְחָרוּבִים וְזַיִּת וְגִלְבּוֹעַ - וְאֶל עַרְבּוֹ הָעֵמֶק נֶאֱסַף בְּיוֹפִי שֶׁעוֹד לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ. זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק, זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִּת, אַתֶּם אֵינְכֶם וְלֹא תּוּכְלוּ לַשּׁוּב הַשְּׁבִיל עִם הַשְּׁדֵרָה, וּבַשָּׁמַיִּם עַיִּט אַךְ הָחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב. מִן הֶעָפָר הַמַּר הָעִירִיּוֹת עוֹלוֹת וְעַל הַדֶּשֶׁא יֶלֶד וְכַלְבּוֹ מוּאָר הָחֶדֶר וְיוֹרְדִים לֵילוֹת עַל מָה שֶׁבּוֹ וּמָה שֶׁבְּלִבּוֹ זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק... וְכָל מָה שֶׁהָיָה אוּלַי יִהְיֶה לָעַד זָרַח הַשֶׁמֶשׁ שׁוּב הַשֶּׁמֶש בָּא עוֹד הַשִׁירִים שָׁרִים אַךְ אֵיךְ יֻגַּד כָּל הַמַּכְאוֹב וְכָל הָאַהֲבָה הֵן זֶה אוֹתוֹ הָעֵמֶק, הֵן זֶה אוֹתוֹ הַבַּיִּת אָבָל אַתֶּם הֵן לֹא תּוּכְלוּ לַשּׁוּב וְאֵיךְ קָרָה, וְאֵיךְ קָרָה וְאֵיךְ קוֹרֶה עֲדַּיִּן שֶׁהָחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב. אשה ממתינה בפינה אשה ממתינה בפינה, אין לה למי, אבל פינה יש לה כן והיא ממתינה. הזמן החזק חושק בה, נושק בה. גברים עוברים בעורקיה, קורעים את ברכיה, גברים. סופסוף זה מקום ציבורי... היא יודעת שיש מישהו בעיר, מישהו בהיר, מישהו צעיר שמוכרח לעבור כאן. היא יודעת כמה מסוכן לאישה יפה פה לעמוד ולשמור על הכבוד. יוצאות רכבות ובאות, והקור החזק נושק לה, עושק בה. והיא ממתינה בפינה, אין לה למי, רואים שאין, אבל פינה יש לה כן, והיא ממתינה. בְּכוֹחַ מִזְמוֹרָהּ    רונית אופיר הפקה מוזיקלית: רמי הראל 1. ציפור יחידה (מתוך המחזור 'בהרי ירושלים') - לאה גולדברג / אלונה טוראל . את השיר הלחינה אלונה עבורי בשנת 2009 לרגל ערב הוקרה שנערך לכבודה. כעבור עשר שנים מאז אותו אירוע, ביום הזיכרון 2019 (יום מותה) היא התקשרה אלי ובקשה שאקריא לה את השיר הזה, מתוך הספר של לאה גולדברג. מודה ליורם רותם מגל"צ ששלח לי את ההקלטה הנדירה (בליווי פסנתר שלה עצמה) מערב המחווה ההוא במרכז עינב. לבקשתי, רמי הראל עיבד את השיר, ניגן בפסנתר והוסיף קולות. שאר הנגנים: תופים - איתן איצקוביץ' / קונטרבס – יוראי אורון . הקלטה ומיקס: שלומי גווילי אולפני העוגן (2023). 2. שיר שלכת אדומה - תרצה אתר / אלונה טוראל . עיבוד: 'תמונת אשה' – (הרכב הבנות שמנגנות ושרות כאן ביחד איתי): חליל צד, שירה ועיבוד קולות – רות דנון / פסנתר ושירה – מירב הלינגר / כלי הקשה ושירה – רוני וגנר / גיטרה ושירה – שר ניב / גיטרה בס – נטע רם . הקלטה ומיקס: שלומי גווילי אולפני העוגן (2022). 3. תחנת הרכבת – רותי נוי / אלונה טוראל . לאחר מותה מצאתי בנייד שלי סקיצה מוקלטת (בשירתה ונגינתה) שאלונה שלחה לי. בעצה עם רמי הראל, החלטנו להתחיל את השיר בקטע קצר מתוך אותה הסקיצה בה אלונה עצמה שרה ומנגנת. בהמשך אני מבצעת את השיר בעיבוד של רמי הראל שמנגן בפסנתר ושר קולות. עוד נגנו: תופים – איתן איצקוביץ' / בס – יוראי אורון / סקסופון - ניצן עין הבר . הקלטה ומיקס: שלומי גווילי אולפני העוגן (2023). 4. הכרם – משה בן שאול / אלונה טוראל . השיר הולחן בשנת 1961 (נחמה הנדל ביצעה אותו). אלונה אהבה את השיר ובקשה לשלבו במופע המשותף שלנו. עבוד, פסנתר וקולות – רמי הראל / קונטרבס – יוראי אורן / תופים – איתן איצקוביץ' / אקורדיון – ניצן עין הבר . הקלטה ומיקס – שלומי גווילי אולפני העוגן (2023). 5. הוא לא כל כך חכם - יורם טהרלב / אלונה טוראל . כמה חודשים אחרי מותה, במופע מחווה במסגרת פסטיבל הפסנתר (2019), המפיקה אתי אנטה שגב, חברתה של אלונה, חיברה ביני לבין הרכב הבנות 'תמונת אשה' לביצוע השיר. זהו הרכב מעולה של מוזיקאיות שזכו גם הן לשתף פעולה עם אלונה. ביקשתי מהן להקליט איתי את השיר (כמו גם את 'שיר שלכת אדומה' שביצענו יחד בהזדמנות אחרת, בהמשך הדרך) והן נענו. 'תמונת אשה' עיבדו את השיר, ניגנו ושרו איתי: חליל צד, שירה ועיבוד קולות – רות דנון / פסנתר ושירה – מירב הלינגר / כלי הקשה ושירה – רוני וגנר / גיטרה ושירה – שר ניב / גיטרה בס – נטע רם . הקלטה ומיקס: שלומי גווילי אולפני העוגן (2022). 6. בשביל אל הבריכות - יורם טהרלב / אלונה טוראל . בשנת 2000 הקלטנו, רמי הראל ואני, את השיר הזה כדואט, במסגרת פרויקט מיוחד שלנו שחיבר בין אמנות לזמר ונקרא 'אהבת הארץ'. האלבום השלם (שיצא כספר אמנות עם ציוריו של אברהם אופק) כלל 20 שירים. כעת, החלטנו לצרף את הביצוע ההוא לאלבום החדש. עיבוד, קלידים ושירה – רמי הראל / גיטרות - אבי סינגולדה / בס - יוראי אורון / כלי הקשה – גדי סרי . הוקלט ב אולפני המון ת"א, בשנת 2000. הקלטה ומיקס – יובל סגל . 7. פרידה עם שחר -  תרצה אתר / אלונה טוראל . השיר הוקלט לראשונה בשנות ה-60. לקראת בכורת המופע שלנו ב-2 בנובמבר 2016, אלונה ואני הקלטנו אותו בגרסה חדשה ושונה לגמרי (מה שהיא קראה גרסת המלחינה ). עיבוד ונגינת פסנתר – אלונה טוראל / קונטרבס – אברי בורוכוב . הקלטה ומיקס – יובל סגל. ה וקלט בשנת 2016 ב אולפני ברדו ת"א. 8. ליל חניה – נתן אלתרמן / יאיר רוזנבלום. בתכנית ההסכתים 'שיר אחד', שהוקדש ל'ליל חניה', סיפרתי לעורך ניר גורלי, על כך שהשיר חנה גם אצלי באחת מהתחנות שלו. יאיר רוזנבלום שעבד עם הלהקה שלי, להקת פיקוד המרכז, הביא לנו יום אחד (בסוף שנת 1972) את 'ליל חניה' כשיר חדש ללהקה ואני נבחרתי להיות הסולנית שתוביל. כעבור זמן לא רב, בעיצומה של הקלטת השיר, יאיר עזב את הפיקוד ולקח אתו את השיר. בעקבות ההסכת המצליח שהוקדש לשיר, קיבלתי פניות טלפוניות עם הצעות להקליט את השיר כעת, כעבור 50 שנה. הלכתי על זה בגרסה משלי. פנינו, רמי ואני, למוזיקאית המוכשרת רעות יהודאי שהפיקה ועיבדה: עריכות, תכנותים, קולות, הקלטות ומיקס. השתתפו גם: קלידים - רמי הראל / גיטרות – אדם טל (2023). 9. החיטה צומחת שוב – דורית צמרת / חיים ברקני .  בערב יום הזיכרון שנת 2019, יום לפני מותה, הופענו אלונה טוראל ואני ביהוד בתכנית של שירי לוחמים. אלונה הציעה שאת השיר 'החיטה צומחת שוב' נשיר במקצב בלוזי משהו. כך עשינו. אחרי מותה, כשסיפרתי על כך לרמי הראל, הוא הציע שנקליט את השיר הזה לזכרה, באותו האופן שבו היא הובילה אותו מוזיקלית אז בערב ההוא ביהוד, בדגש ג'אז-בלוז. עיבוד ופסנתר – רמי הראל / קונטרבס – יוראי אורון / תופים – איתן איצקוביץ / גיטרה חשמלית – ערן ויץ . הקלטה ומיקס – שלומי גווילי אולפני העוגן (2023). 10. אשה ממתינה בפינה – נתן יונתן / שלמה יידוב . לקראת ציון 100 שנה להולדתו של נתן יונתן (ספטמבר 2023) החלטתי להקליט שוב את השיר הזה (בלחן שחיבר עבורי שלמה יידוב). בשנת 1989, כשהוצאתי אלבום עם שירי נתן יונתן, הופיע גם השיר הזה באסופה. לאורך השנים שעברו מאז, היתה לי הרגשה שהשיר צריך כיוון קצת אחר מזה שביצעתי במקור. כעת, אחרי כמעט 35 שנה, ביקשתי מרמי הראל שיציע עיבוד בעל אופי שונה ושאקליט את השיר פעם נוספת, לכבודו של נתן יונתן. עיבוד ופסנתר: רמי הראל / קונטרבס – יוראי אורון / תופים – איתן איצקוביץ ' / חצוצרה (סורדינו) – ניצן עין הבר . הקלטה ומיקס – שלומי גווילי אולפני העוגן (2023). מסטרינג: ארז כספי (אולפני ברדו) הפצה: אשר ביטנסקי ציור עטיפה: רונית אופיר צילום תמונת יח"צ: מוטי קמחי תמונת פרומו הורד תמונת עטיפה הורד מופע המחווה לאלונה טוראל "בשביל אל הבריכות" בהשתתפות רונית אופיר ואמנים נוספים במסגרת "אישה 2024 - יצירה נשית בתיאטרון חולון" חמישי 7.3.2024 בשעה 20:00 למידע נוסף ורכישת כרטיסים: https://www.hth.co.il/events/%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%a8/