בית הערבה

בית הערבה מילים:חיים חפר ועמוס קינן לחן: שמוליק קראוס אני זוכר את בית הערבה, פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה, ירדן זורם שקט כמו חלום וים המלח מת, מכאן ועד לסדום. המדבר כיסה אותה, באבק לבן ורך עץ ירוק בארץ חרבה, איך נשכח את בית הערבה. אני זוכר את ים המלח שם, המים הכבדים, גלים בלחשם. אסדת אשלג לוהטת מן החום וכל הנצורים - עוברים את ים המוות לסדום. מילים: חיים חפר ועמוס קינן לחן: שמוליק קראוס אלעד דוד: הפקה, נגינה, עיבוד, מיקס ומאסטר. סנדרה צ'רנס: שירה ישי לחמי: צילום ובימוי גילי מיוני: בימוי טליה שין: משחק אלעד דוד וסנדרה צ'רנס, מוסיקאים בוגרי רימון וחברים קרובים חברו יחד ליצירה אישית ומרגשת לכבוד יום הזיכרון. מתוך חיבור עמוק לסיפורו של קיבוץ בית הערבה ההיסטורי, הם בחרו להוציא שיר שנוגע בזיכרון, באובדן ובכוח האנושי מול תנאים בלתי אפשריים. השיר מבקש להחיות רגעים מהעבר, לתת קול לדמויות שנשכחו, ולחבר בין ההיסטוריה לבין הרגש האישי של כל אחד מאיתנו ביום הזה. לזכר בית הערבה ההיסטורי (1939–1948), קיבוץ חלוצי בצפון ים המלח, שהוקם כנקודה יהודית מבודדת בתנאי מדבר קיצוניים. כנגד כל הסיכויים, חברי הקיבוץ שטפו את הקרקע המלוחה במי הירדן והפכו אותה ליישוב חקלאי מצליח ושופע פירות וירקות. אך, ב־20 במאי 1948, בפקודת המטכ״ל, ובשל היותו מבודד ועמוק בשטח אויב  — ולאחר החלטה שאין סיכוי להגן על צפון ים המלח ויש לפנות את בית הערבה והמפעל הסמוך שבצפון ים המלח, לאחר הריסתם -  ננטש הקיבוץ. יח"צ וייצוג בלעדי : היט רקורדס ותקשורת | המחלקה הישראלית 077.5250729 יוני 054.7998843 Hitrecordspromo@gmail.com תמונת פרומו הורד תמונת פרומו הורד תמונת עטיפה הורד