בואי ונשתה קפה

בואי ונשתה קפה, נשב ונדבר, אני אוסיף סוכר, שלא יהיה לך מר, ואת תמשיכי לספר, כאילו אין מחר, נדבר, כאילו אין מחר, ונחיה, כאילו אין מחר . לערב יוֹם ששי, נזמין את הילדים ולֹא נגיד מלה, שהם לא מבקרים.  את תכיני עוד עוגה, שאוהבים ונדבר על הא ודא ועל החיים.   אז בואי ונשתה קפה, נשב ונדבר, אני אוסיף סוכר, שלא יהיה לך מר,  ואת תמשיכי לספר, כאילו אין מחר, נדבר, כאילו אין מחר, ונחיה, כאילו אין מחר.   את זוכרת איך שדינה הגיעה לשכונה, תפסה אותנו מתחבקים על הספסל שבשּדרה ומאז היא שואלת, שנה אחר שנה, איך הצלחנו להחזיק אהבה כזֹאת גדולה.    בואי נמשיך לשתף ונודה לאלוהים,  אנחנו יחד ועדין מדברים.   אז בואי ונשתה קפה, נשב ונדבר, אני אוסיף סוכר, שלא יהיה לך מר,  ואת תמשיכי לספר, כאילו אין מחר, נדבר, כאילו אין מחר, ונחיה, כאילו אין מחר.