מכתב מהעורף

  שבת בצהריים, נוסעים לחברים הכביש פנוי ממש, אני על מאה ועשרים שלא תתפוס אותנו אזעקה, באמצע שום מקום ולא בא לי בשוליים שוב, לשכב על הילדים הבת של אבי מדברת על הסטודיו החדש היא נרשמה החודש כבר לאיזה מאה אימונים אני חושב על חברים שלי בבוץ של לבנון ואיך הם שמה נלחמים, בשביל המדינה ואז אוכלים עוד פיצוחים וכוס של יין לבנה ואם אצליח להיות שיכור לפני הערב אז ניצחתי אני דוחף בעליה, בשביל מה? קצת נאבד לי ואז נזכר, באיך קוראים לזה, נו, אהבה. וכל החיילים מה עם החיילים, תגיד לי מה? יש פה ריח של מדבר יש פה ריח של אכפת לי כל החיילים מה עם החיילים, תסביר לי מה היא מורידה את הבגדים באור, שאראה מה שהפסדתי אחר כך במיטה הוא לוחש לי תחבק אותי הלילה שוב קצר ואז אנחנו מתקרבים ולמרות שהוא בן שש וקצת, הוא המורה שלי אני לומד איתו דברים שלא ידעתי בחיים הבן של גידי בן 18 ותיכף מתגייס מרוב פחד ואשמה הם קנו לו מכונית ותיכף הוא ינהג בטנק בבוץ של לבנון ויאמין במשהו שלמד על אמונה ואז עושים שוב על האש עם כוס של יין אדומה ואם אצליח לא להירדם לפני חצות אני ניצחתי אפילו נשיקה אולי יותר מזה אם בא לי להיזכר באיך עושים את זה, נו, אהבה. וכל החיילים מה עם החיילים, תגיד לי מה יש פה ריח של מדבר יש פה ריח של אכפת לי כל החיילים מה עם החיילים, תסביר לי מה היא מורידה את הבגדים באור, שאראה מה שהפסדתי אני יודע שהפסדתי אני הפסדתי