מעריב לנוער

היה לי אף גדול צוואר ארוך חזה שטוח גוש שיער שחור ואפס ביטחון בכל ארוחה אמרתי לא לכל קינוח בכיתה עניין אותי רק השעון הבנים משכו לי בצמות ולא בקטע טוב לרב הגעתי בול בזמן הלא נכון לא היו לי חברות דיברתי עם הרוח  לא אחת שמדגמנת בעיתון    הם דפקו לי את הראש עם אידיאל היופי, וואלה יופי מה עם אופי? אין לזה מקום? אז ניסיתי לחקות  עשיתי פייסט וקופי פייסט וקופי לא הלך ניגנתי קצת במקום   עוד יום עוד יום עוד יום   מחכה בתור  יש כאן עוד כמוני צווארון שחור הן עם מיני דק  יש אחת שיצאה עם חיוך גדול לאחרת  רמזו להפסיק לאכול 100 מעלות אני עם גיטרה   שרתי שורה  הם עצרו ואמרו לי תודה את אחלה תחתמי לנו כאן והכל כבר מוכן רק תורידי 6 קילוגרם  כפרה   מה את בהלם תסתכלי התמונות שעל הקיר הן ישבו כאן בחדר ושילמו ת׳מחיר   יום אחרי פתאום המכנס לוחץ לי ביס אחד ודי  לא כדאי יותר לא רוצה לדבר אפחד לא יקשיב עד שגם לי יהיה שער במעריב…  לנוער הזוהר מכאיב   למה הגעתי לשם הוא אמרו לי ״תודה" הבנתי ״תחתמי על הצ׳ק השעון שלך דופק״ חמישה אפסים איך נבהלתי   מה את בהלם תסתכלי התמונות שעל הקיר הן ישבו כאן בחדר ושילמו ת׳מחיר מה את בהלם תסתכלי התמונות שעל הקיר הן ישבו כאן בחדר ושילמו ת׳מחיר   רק יופי בלי אופי נו יופי קופי פייסט איפור כבד הקופי פייסט תמיד עובד   מה את בהלם תסתכלי התמונות שעל הקיר הן ישבו כאן בחדר ושילמו ת׳מחיר מה את בהלם תסתכלי התמונות שעל הקיר הן ישבו כאן בחדר ושילמו ת׳מחיר