לב

אני כרוך אחרייך כל הלילות ורק שניה תספיק כדי לגלות שאת כבר לא מי שהיית כשהיינו יחד עכשיו תקוע בין כל השאלות מתי מתאים לשלוח יד לנסות להתרכז במה שעכשיו ולא במה שאחר כך   כמה שניסו את הגעת הכי קרוב מכולן ללב פועם, שכמעט ונפרם אבל כשלב עשוי מאבן אי אפשר להתחתן אל תתני לי להגיד לך כן   מה שמגיע לאורם של נרות מרגיש כאילו לא יכול להיות ואז אוויר נכנס לריאות וממלא את הצ'אקרה ושוב ללכת לא כדי לגלות רק להציע איזה משהו לשתות כאילו לא מספיק מאוחר הזמן ללכת הביתה   כמה שניסו את הגעת הכי קרוב מכולן ללב פועם, שכמעט ונפרם אבל כשלב עשוי מאבן אי אפשר להתחתן אל תתני לי, אל תגידי כן