עטופה בשריון

הוא נלחם בקו האש היא נלחמת על שגרה  מספרת לקטנים זאת מלחמת אין ברירה  נאלמת בדמיון   כשחצי עולם שואל נעטפת בשריון   תוצרת ישראל     ולא לשכוח את עצמה  להחזיק חזק לצוף  להיות אויר ואדמה  בעולם מלא טירוף  הנשמה שלה ערה גם כשהלילה מזדחל  עולה בקול תפילת אישה  תוצרת ישראל   כל עוד בלבב, הכי עמוק פנימה  חיי לא שלמים בלי חייו עוצמת עין ומבקשת -   אלוהים, שמור עליו   ושוב שבת ושוב לא בא  פחדים נושבים על הנרות וכשהלב כמעט נכבה הילדים הם האורות לא המציאו לשפיות שלה אף כיפת ברזל  היא מתעטפת בשריון תוצרת ישראל    כל עוד בלבב, הכי עמוק פנימה חיי לא שלמים בלי חייו  עוצמת עין ומבקשת –  אלוהים, שמור עליו.   רוצה לחיות פה, עם הכל להתרסק לקום לגדול לרקום ביחד נחמה  בתוך זבת חלב ושכול  צבא של עטופות  שריון  בלב סדוק פועם עוצמה    כל עוד בלבב, הכי עמוק פנימה חיי לא שלמים בלעדיו  עוצמת עין ומבקשת -  אלוהים שמור עליו,  כל עוד בלבב, הכי עמוק פנימה חיי שלמים בלעדיו  עוצמת עין ומבקשת - אלוהים שמור עליו  אתה חייב.    ובסוף,  זה יגמר.  זה לא תמיד יהיה כל כך קשה. יש לזה התחלה, אמצע וסוף.