ימים פשוטים

נוסע במכונית חזרה אל ההורים שם בפול ווליום ת׳שירים הישנים אני בורח מהלב שמשחק תופסת עם הראש אם להמשיך על אש קטנה או לוותר אין לי כח כבר לחשוב    איך אני מתגעגע לאותם ימים פשוטים שהיינו עם חול בין הרגליים, תמימות של ילדים מאז כל דקה שעוברת מרגישה כמו שעה  את שוברת לבבות ואני קורבן של אהבה   מחליף ת׳סדינים למיטה שהייתה שלנו בלילה יוצא למועדון פתאום היא מגיעה מחייכת לי והנה שוב רוקדים בסוף השיר אל המיטה  עם אור ראשון שיעלה את תברחי ושוב אחזור להרגשה    איך אני מתגעגע לאותם ימים פשוטים שהיינו עם חול בין הרגליים, תמימות של ילדים מאז כל דקה שעוברת מרגישה כמו שעה  את שוברת לבבות ואני קורבן של אהבה