האמיתית

עובר ברחוב זורק מבט,   האם זו את או עוד אחת.  אני ממשיך שם במורד , ותוהה  אולי זו את. סיפור מתחיל וזה מלהיב. לומד אותך, ואת אותי. זה כמו חלום לאור היום,  אפשר לחלום, גם בלי לישון.   פזמון:  אז איפה את האמתית. איך אדע ואין לי דמות, אני עייף מלהתחיל.  ושוב להיות,  בתוך טעות   פתאום עולים צפים דברים. כבר אי אפשר ,עוד להחביא. זה לא מרגיש כמו אתמול, ואני שוב,  רק עם עצמי. אולי עדיף להיות לבד, לישון באמצע המיטה. הייתי מפנה מקום, לו רק ידעתי, איפה את   אז איפה את האמתית. איך אדע ואין לי דמות, אני עייף מלהתחיל.  ושוב ליפול,  לתוך טעות   איפה …את …..האמתית...... איפה.... את..... האמתית איפה …את …..האמתית...... איפה.... את..... האמתית   אני בסדר עם עצמי. אמשיך לצעוד עוד לבדי. אחרי הכול זה לא הרבה. סוף המסע, קרוב יותר.   אז איפה את האמתית איפה את האמתית איפה את האמתית איפה את האמתית