סונטה מקומית

אַל תִּדְאֲגִי, כְּבָר לֹא נַרְחִיק מִכָּאן, הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְכוּרִים לְתֵל־אָבִיב, וְכָל מֶרְחָב אַחֵר נִרְאֶה לֹא מְעֻדְכָּן בְּיַחַס לָרְחוֹבוֹת הָאֲפֹרִים סָבִיב    כְּשֶׁאָנוּ מְהַלְכִים בָּהֶם עִם בּוֹא הָעֶרֶב וְעַנְנֵי שְׁקִיעָה סְגֻלִּים שָׁטִים מִמַּעֲרָב, וְהָעוֹלָם לְפִי שָׁעָה מַנִּיחַ אֶת הַחֶרֶב, מַתִּיר לָנוּ לִנְגֹּס פִּסַּת חַיִּים בְּלִי קְרָב.   אֲנִי חוֹמֵד עַכְשָׁו אֶת קַרְסֻלַּיִךְ וּבִתְנוּעַת מָתְנַיִךְ הַקַּלָּה עוֹד מְאֹהָב כְּמוֹ הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית שֶׁלֹא עוֹצֶרֶת   בַּתַּחֲנָה הֲכִי קְרוֹבָה לַסְּתָו כִּי יֵשׁ לָהּ יַעַד לְהַגִּיעַ עַד אֵלַיִךְ וּבְאֵין בְּלָמִים הִיא עוֹד דּוֹהֶרֶת.