סיור בקיבוץ

בס"ד     ראיתי בית המתגעגע אל יושביו לבו נשרף למראה עזיבתם  ריחות ילדים עליזים  נותרו בו  על קירות עקובים קצתם קצתם  מי העז לקחתם    ראיתי עגלת בובה מתפזרת  אל חצר  ללא יד נאחזת  הפוכה בשקט דומם  צבעיה ורודים שיכורים ולא מיין  ככה עדיין    וטעמתי גם טעם  של עוז ורוממות הרוח  מדמויות מלאכים בשטח פתוח  תחת אש באים לגשש  בין קירות אוספים  רקמת חיים    שמעתי אוושת העלים  לא ניתן להעלים  לבבות הומים  בשום תכלת בשום אור  מי שביקשו רחמים  קולם עוד מהדהד מבקש לחזור  מבקש לחזור    וטעמתי גם טעם...   עד שהאדמה הקדושה  תרצה את שבתותיה  תשיב את בניה