נדנדה‎

איך נסעת  אותי השארת  עם לב שמדמם מגעגוע  זוכר דמעות של טעויות  זה לא חלף למרות שכבר שבוע.   איך תגידי לי, תגידי  כי כבר התעייפתי  לרוץ כמו מטורף במחשבות  לשקט שנשאר אני בכלל לא התרגלתי טובע בתוך ים של זיכרונות.   אם זה מרגיש סוף העולם זה רק בגלל שאת עכשיו נתת ת׳לב שלך למישהו אחר הכל היה כל כך מושלם תסבירי למה זה נגמר שחררי כי כבר מרגיש לי שחופר.   כי החיים כמו נדנדה יום למעלה יום נופל החזק שורד נלחם לא מוותר אחרי הכל אני ואת שני הפכים, אך נתגבר תחזרי אני כבר לא נושם תמיד זה כמו פזמון חוזר.   את לא אמרת פשוט הסתרת  חשבת שכמו תמיד הסוף ידוע.  הכל אורות, סתם אשליות  אין טיפת אמת, הכל צבוע.    מה נסגר איתך, תגידי כי כמעט שכחתי  מזה לאהוב בלי מסכות.  איך תגידי לי, תגידי  כי אצלך חשבתי  שיש את מה שאין באחרות.