לרדוף אחרי השמש

אני בת תשע עשרה בדרך למעלה קשה מאוד לעמוד בפניי בסוף כל לילה אני קצת מצטערת שגם הפחד לא שומר עלי         נראה לי ש יום אחד אהיה מאושרת יום אחד יהיה לי הכל כל מה שחסר זה בעצם יום אחד מבלי שאפול   כשמדברים עלי אני מתביישת כשמזהים אותי כבר ברחוב מה שמפחיד אותי יותר זה השקט לבד אף פעם לא עשה לי טוב חושבת ש יום אחד אהיה מאושרת יום אחד אדע לאהוב כל מה שחסר זה בעצם יום שלא ארצה לעזוב   אם ישנו דבר כזה כמו אושר אז איך זה שהסבל עוד קיים? כשאגע בו לא ארפה  את הלילה אחכה  שהיום הזה סוף סוף כבר יעלה כשפתאום בבת אחת יהיה לי אושר אז אשמור עליו היטב מכל רעה כל הטוב שיתגלה בינתיים אחכה שהיום הזה סוף סוף כבר יעלה   זה לא כואב שם אם אני לא נוגעת זה לא בחדר אם אני לא לבד רק כשכולם הולכים אני משתגעת זה מתפשט אצלי ואז אני נזכרת ש.. יום אחד אהיה מאושרת יום אחד אפסיק לדמם כל מה שחסר זה בעצם יום נוסף כדי לתקן   אם ישנו דבר כזה כמו אושר אז איך זה שהסבל עוד קיים? כשאגע בו לא ארפה  את הלילה אחכה  שהיום הזה סוף סוף כבר יעלה כשפתאום בבת אחת יהיה לי אושר אז אשמור עליו היטב מכל רעה כל הטוב שיתגלה בינתיים אחכה שהיום הזה סוף סוף כבר יעלה   אם ישנו דבר כזה כמו אושר אז איך זה שהסבל עוד קיים? כשאגע בו לא ארפה  את הלילה אחכה  שהיום הזה סוף סוף כבר יעלה כשפתאום בבת אחת יהיה לי אושר אז אשמור עליו היטב מכל רעה כל הטוב שיתגלה בינתיים אחכה שהיום הזה סוף סוף כבר יעלה