אבא נזכר בנערות

מילים קרדיטים קומוניקט תמונות קישורים עוד מאותו אמן מקור ההשראה לשיר אבא נזכר בנערות בּוֹיְימֶל משכה את ליבו בַּיום הראשון לַגימנסיה, כָּמָה יֶדַע וחֵן, צליל קולה המתוק הוא הִביט וחלם מֵרחוק כִּרכָּרה בַּרחוב הראשי, נָסע בה עִם דוּצְיָה בִּשְנַיִם אֵיך לפֶתע מוּלָם, הִתייצב לו צַלָם והִנצִיח אותם צוחֲקים זהו כל הסיפור התחלה - וְנִגמַר מים רַבּים כּיסוּ דָבר לא נִשאר הוא טִיֵיל והִנֵה היא מוּלו, אַיְידְיָה דַקַת הרגליים, נֶעמד בְּדַרכָּה, כֹּה רצה לנַשקָה היא חייכה לעֶברו בִּמבוכה זהו כל הסיפור התחלה - וְנִגמַר מים רַבּים כּיסוּ דָבר לא נִשאר נַעֲרותַי היפות, סופכן המַר מים רבים כּיסוּ דָבר לא נִשאר בּוֹיְימֶל משכה את ליבו בַּיום הראשון לַגימנסיה, כָּמָה יֶדַע וחֵן, צליל קולה המתוק זהו כל הסיפור... "אבא נזכר בנערות" שירה: חגית לירון מילים: חגית לירון לחן: אילן וירצברג הפקה מוסיקלית, עיבוד, נגינה, קולות ומיקס: אילן וירצברג מאסטרינג: ראובן חיון הדרכה קולית: טל אמיר צילום פרומו: איריס ברנע עיצוב: אולטרה ויולט – עיצוב גרפי צילום אילוסטרציה - נערות בפולין, 1939: באדיבות יד ושם - בעלי הזכויות בתמיכת קרן חבצלת תודות : תודה ל אילן וירצברג שהפך את המילים שלי ליצירה משותפת. תודה ל עוזי אסנר שהפיק מוסיקלית חלק מהשירים לאלבום ועודד אותי לצאת לדרך, ליצור ולחפש חומרים מקוריים ומלווה אותי בנדיבות במהלך כל הפרוייקט. תודה ל טל אמיר שעזרה לי למצוא את ההבעה הקולית לתחושות הפנימיות. תודה לכל בני ובנות המשפחה שלי שתומכים ואוהדים. תודה מיוחדת לאמא חנה אריון שהודות לה מתאפשר הפרוייקט. תמונת פרומו פתח הורד תמונת עטיפה פתח הורד Facebook YouTube חגית לירון | YouTube השיר בYouTube ביקורת יוסי חרסונסקי חגית לירון Spotify I more... האירוסים – זמרי בית-אלפא אם תרצי 4:49 more... חגית לירון כבר לא 3:19 more... חגית לירון נפתחות דלתות 6 שירים more... חגית לירון קוקורוקוקו יונה (Cucurrucucu Paloma) 4:01 more... חגית לירון יום יום שעה שעה 3:57 more... חגית לירון ונפתחות דלתות 3:32 more... חגית לירון המלחמה הראשונה שלי 3:59 כתב משה אריון פרק מהספר "כחותם על ליבו", חנה אריון, הוצ' עקד 2001 בנות, בנות היו כמה בנות שמצאו חן בעיני.[...] ישבתי לא רחוק מדוּצְיָה ג., בת סוערת וחביבה וחברותית מאוד שהצטיינה בדקלומים, לפי נוסח הימים ההם. היינו מפטפטים זה עם זה בשעת השיעורים בחשבון כשהמורה היה עסוק ליד הלוח. פעם נסענו שנינו בכרכרה (דרוז'קה) כדי לקנות אוכל וממתקים למסיבת-כיתה ופתאום תפס אותנו צלם והנציח אותנו בצילום חביב, כששנינו צוחקים במלוא הפה. מי יודע אם נשארה בחיים. חבל שלא נשתמרה התמונה. [...] הבת הראשונה שמצאה חן בעיני היתה בּוֹיְימֶל. ראיתיה עוד בשעת בחינות הכניסה לגימנסיה. המורה שאל אותה שאלות בדקדוק פולני והיא ענתה בחן ובידיעה, שעוררה את קנאתי. אף פעם לא ניסיתי לחפש את קרבתה. [...] יותר מכולן משכה את לבי אסתר פיסיוק, בת גביר העיר. נמוכת-קומה, בלונדינית עם צמות, פני "שיקסה" חביבה ונחמדה ותלמידה טובה מאוד. רציתי בקרבתה, אבל לא התגברתי על מחיצת הביישנות שלי. והמחשבות עליה נשארו בגדר חלום נעורים. באותה תקופה הייתי ממש מאוהב, בכל לבי, בבת עירי חסיה אוסטר. תמירה ושחומה, פנים עגולות וחביבות ופתאום "נתגלתה" לי. היינו קבוצה של בנים ובנות והיא בתוכה. ניסיתי להתקרב אליה, אבל לא הצלחתי. וכשהגיעו ימי הגימנסיה עשה הזמן את שלו - "העיניים מתרחקות, אף הלב מתרחק", אומר הפתגם האוקראיני. [...] אזכיר כאן גם את אחותה הקטנה, אָיְידְיָה. רזונת ודקת-רגליים ויפה מאוד. אני חושב עליה מתוך חיבה. פעם טיילתי, אני ודוד קרמר והנה הולכות מולנו איידיה עם חברה. עצרנו אותן בחוצפה ואני עומד פנים אל פנים מולה. היא כופפה ראשה. רציתי כל כך לנשקה, אבל מי זה מנשק בנות בפומבי במז'יריץ'?! אני בוודאי שלא הייתי גיבור כזה. כמה צר לחשוב עתה על איידיה היפה ולדעת שהיא נרצחה בימי השואה בתקופת הגימנסיה. [...]