הלבד הזה

זאת לא אשמתך, זו הילדה שבי שפשוט צריכה חיבוק אינסופי וכל דבר פחות מזה פשוט לא מספיק אז רק תעטוף ולעולם אל תפסיק   הלבד הזה שחורך לי את הלב פעם בתקופה זה מתעורר וזה כואב אז קפצתי לים, נשמתי אויר ללכת יחפה – הכי טוב מחוץ לעיר   הלבד הזה שחורך לי את הלב פעם בתקופה זה מתעורר וזה כואב עוד אין לי פתרון לזה, עוד אין לי פתרון.   זאת לא אשמתך, זו הילדה שבי שפשוט צריכה חיבוק אינסופי וכל דבר פחות מזה פשוט לא מספיק אז רק תעטוף ולעולם אל תפסיק   מסתכל עליי כמו על חתולת רחוב שפרצה לך לסלון באמצע סופה מנסה לעזור אבל אפילו לא קרוב מה כל כך דפוק בי  שלא מספיק לי סתם לאהוב   אתה מה זה בסדר,  אוהבת אותך על מאה, בחיי בוא, גם יש עליי, רק שיש לי היסטוריה אם היית יודע את כל מה שעבר עליי   (אתה מבין, זה פשוט מהילדות שלי ככה הפסיכולוגית שלי אמרה אני לא כל כך הבנתי מה היא אמרה, אבל) (אולי זה כן קצת אשמתך?) (לא לא, היא ממש אמרה שלא)   זאת לא אשמתך, זו הילדה שבי שפשוט צריכה חיבוק אינסופי וכל דבר פחות מזה פשוט לא מספיק אז רק תעטוף ולעולם אל תפסיק