נפתלי אלטר שר אסי דיין

מילים קרדיטים קומוניקט תמונות הופעות קישורים עוד מאותו אמן במקום הזה הלכתי והלכתי, ולאן שלא הגעתי – לא באתי, לא באתי. ואני נשאר, במקום הזה עם הבלוק והפסנתר, והקפה. כולם עוברים פה במקרה כמו סיפור קצר או מונולוג במחזה. ושקט - ברעש הזה וכולם על הקצה מחכים שמשהו יקרה בזמן ההולך וכלה ביופי בין הבלוק והקפה. ואיך שלא יהיה, איך שלא יהיה לא יהיה. הלכתי והלכתי, ולאן שלא הגעתי – לא באתי לא באתי. מתוך הסרט: החיים ע"פ אגפא גדודי המאדים גדודים גדודים נחתו אנשי המאדים דרומית לכביש לטרון הקימו מאהל וחפרו עמדות נשקו לארץ הקדושה גדודים גדודים נחתו אנשי המאדים דרומית לכביש לטרון הקימו מאהל וחפרו עמדות נשקו, לארץ הקדושה גדודים גדודים ידעו אנשי המאדים שעליהם לשים מצור לחסום דרכי גישה לנהוג ברחמים עם ילידי המקום ולא לפגוע במקומות הקדושים גדודים גדודים תקפו אנשי המאדים את אבו גוש, רמאללה ובית לחם עד שירושלים נפלה בידיהם גדודים גדודים בכו אנשי המאדים עכשיו שירים ועכשיו שירים, עכשיו שירים מלוא נימפות, מלוא תזמורת ועכשיו שירים, עכשיו שירים משורר נוטה לקפוץ מגובה של בתים אל נומך של דשאים נוטה משורר שלא קופץ עושים לו חנוכת רגלים ועוטפים לו בתחבושות אלסטיות ונוגעים לו, נוגעים לו נוגעים לו, נוגעים... לו ועכשיו שירים עכשיו שירים משורר שלא נוטה אבל קופץ אל תוך ברזנט מתוח בידיהם של המתפנים למתוח ילד מקומי ואיש עם חבילה שהיה פנוי, למתוח נוגעים לו, נוגעים... מתוך הסרט: חגיגה לעיניים דניאלה אל תשכחי לנו את הרגע הזה האוויר שנשאר בחזה, כשאת אורזת את האור שעבר על פנייך. הולך ומאבד את עקבותייך רק היופי הרך ששכחת פה כשעזבת, פה כשעזבת. ושפת הגוף שלי צועקת לך מכאן ועד בכלל - דניאלה, דניאלה. הולך ומאבד את עקבותייך רק היופי הרך ששכחת פה כשעזבת, פה כשעזבת. ושפת הגוף שלי צועקת לך – מכאן ועד בכלל – דניאלה, דניאלה. ואין תשובה משפת הגוף שלך שלקחת איתך - דניאלה... דניאלה. מתוך הסרט: החיים ע"פ אגפא פוטורומן התחלת איתי בסוף המסיבה בתור אחד שלא כל כך מוכר בתור אחת שלא כל כך תפוסה בטח אמרו לך, אני לא מאלה שלוקחות או סימנים משאירות אמרו שאני נותנת, בלי חשבון אז הלכנו אלי, שיחקת אותה דיכאון דברת בעד, נגד החיים וידיך ניסו על גופי כל מיני משפטים עברת בין רגלי, עברתי בין ידיך לא השארת שם, אני לא ראיתי את פניך. אז לא הדלקנו נרות לא שמענו את סימון לא פתחנו חלונות - אל הנוף והנוף היה על הרצפה תחתונים ושמלה אז הייתה ריצה מגוף לגוף והדופק שלך - מכונת כתיבה רושמת אותי מוחקת אותך והלכת לי בסוף השורה ונשארתי לבד. עברת בין רגלי... מתוך הסרט: פוטו רומן עד תום עכשיו ההרגשה היא די ברורה מתישהו, החמצתי אהבה והגעתי לעכשיו זקן ועייף ממתין למאסף עד שאסע אולי בתחנה האחרונה מחכה לי אהבה גדולה ומישהי זרה, תחבק אותך בחום ותנסה להזכיר את הזמן והמקום ואתה תבכה מתוך השיטיון, קץ הזיכרון לא מסוגל לשאת את הפתאום כאילו אהבה זה שומקום כאילו אין לי זמן בזמן האחרון כאילו כבר החל "לרדת יום" ואינני רואה את פניה ושוב אני מקרי בחייה אולי טעתה באיש ובמקום אולי מחבקת עיקרון. לאהוב זקן לחצות את חייו שלא יידרס, ולא יתחרט וימות שלֵם כי אתה נסלח, ולא נמלט מאהבה אחת גדולה, שתוציא אותך שלֵם בתום זמנך. דו"ח שרון The man with the dark suit and the man with the funny tie and his friend The young one with the sneakers The junky with the distance smile and his friend The boy who could not make it and his friend who could and their friends The guy who talked a lot about it and the guys who did it and their friends The old man who just wanted to see how soldiers pinning medals on my skin and the old man wins The guy who called it "the taming of the screw" and my fingers when there is no one else to do and sometimes you sometimes you sometimes you הדובר הדובר אמר, ואני משיב אש אל המקורות. תמיד יש משורר אחד, לפחות, בחפירות. אחר כך האש חוזרת מן המקורות אל האש שהדובר אמר. עד שבאה מנוחת האש, והאיש בשדה חוזר אל הקפה, מרתיח בלהבה כחולה, והאש מחזירה - אש למקורות עצמה, עד שהקפה – רותח, והדובר, מדווח, והמילים ספורות כמספר ההרוגים – או לחילופין... אז מי ישיב בשיר אל מקורות הירי – או הבכי. הדובר אמר, ואני משיב אש אל המקורות. תמיד יש משורר אחד, לפחות, בחפירות רכבת נכנסת הסוף הנה הוא בא סוף סוף, הסוף שהקפיד לרמוז, ש"למות פירושו, להצטרף אל הרוב". הסוף שנחבא עם הכתובת על המצבה – פה נקברו האימה, הבאנאליה והטריוויה פה נקברה הריצה הגדולה. שדילגתי על משוכות המקריות, הסתמיות והארעיות שהמתינה לי עם הבשורה, הסוף נקבע, מחכה לי עם הצום הגדול השתיקה, ושמחת השיכחה... הסוף... למה הוא תמיד מנגד? בתחנה שבה המתנתי למאסף האחרון. אולי עוד אספיק, במו חיי, לרדת בחניון האחרון, באוטובוס שלא ממשיך את המסע לתחנות תוחלת החיים, בתי הזקנה, הליכונים וטיטולים המשחקים וקריאת הניצחון – "בינגו!" אז תנו לסוף כבוד מסוים ולניטשה שאמר: "רק במחשבה על ההתאבדות האדם יכול להתגבר על הרבה לילות רעים", ומשורר רומי פסק הכי סופי: "שום דבר אנושי איננו זר לי"... הסוף שרובנו מגיעים ואנחנו לא יחידים פשוט מצטרפים אל הרוב הדומם שטוען – בעד, נגד החיים. נפתלי אלטר שר אסי דיין מארח את מזי כהן מילים – אסי דיין לחנים – נפתלי אלטר שירה – נפתלי אלטר למעט: שירה ב"עכשיו שירים", "פוטורומן" ו"דו"ח שרון" – מזי כהן שירה ב"עד תום" – נפתלי אלטר ורוני אלטר ~~~~~~~~~~~ הפקה מוסיקלית – צח דרורי עיבודים – צח דרורי ונפתלי אלטר הקלטות, מיקס, הפקה – רונן רוט עוזר הקלטה – ישי פיציון הוקלט באולפני "פלוטו" במהלך 2018 – 2019 מאסטרינג – יועד נבו באולפני NevoSound לונדון נגנים בס - יהוא ירון גיטרות – גדי בן אלישע ויונתן אלבלק תופים – שחר חזיזה כלי הקשה – איתמר דוארי כלי נשיפה – יוני דרור קלידים – צח דרורי ונפתלי אלטר צ'לו – מאיה בליזמן ויולה – קרן טננבאום כינור – נועם חיימוביץ מפוחית – גיא דגן קולות – אליה סממה ~~~~~~~~~ מפיק – אשר ביטנסקי יחסי ציבור – עודד מזרחי עיצוב גרפי – יהודה דרי צילום עטיפה ותמונת יח"צ – עודד זריף P & C Naftali Alter, Asher Bitansky Ltd / Labeleh 2019 הפצה – התו השמיני תודה לאילן צלר, ליאור דיין, רוני אלטר, איתן דותן ~~~~~~~~~~~~~~~~~~ וידאו קליפ "במקום הזה" ו"דו"ח שרון" – בימוי ועריכה – איתן דותן צילום – דוד זריף צלם: דוד זריף פתח הורד תמונת עטיפה פתח הורד מופע טרום השקה מיוחד בפסטיבל הפסנתר שבת 16.11.19 בשעה 21:00 אולם קאופמן מוזיאון תל אביב https://www.zappa-club.co.il/zappashow/naftali-alter/16-11-2019/21:00/ מופע ההשקה לאלבום עם האורחים: עודד קוטלר (מקריא אסי דיין), מזי כהן יתקיים ביום חמישי 19.12.19 בתאטרון תמונע, שונצינו 8, תל אביב יפו מחיר כרטיס 75-85 ₪ פתיחת דלתות: 20:15 תחילת מופע: 22:00 קישור לכרטיסים: https://www.tmu-na.org.il/?CategoryID=102&ArticleID=4983 יחסי ציבור: עודד מזרחי, 052-8345958, pr@odedtik.net מפיק: אשר ביטנסקי נפתלי אלטר - במקום הזה | הקליפ מזי כהן - דו"ח שרון | הקליפ more... נפתלי אלטר שר אסי דיין . מארח את מזי כהן במקום הזה / דו"ח שרון 2 שירים