ירח‎

גַּם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת. שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר זָרִים וּמְבֻצָּרִים. בַּלַּיְלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצִּרְצָרִים.   וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ וְהַיָּרֵחַ עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ, אַתָּה אוֹמֵר – אֵלִי, הֲעוֹד יֶשְׁנָם כָּל אֵלֶּה? הֲעוֹד מֻתָּר בְּלַחַשׁ בִּשְׁלוֹמָם לִדְרשׁ?   מֵאַגְמֵיהֶם הַמַּיִם נִבָּטִים אֵלֵינוּ. שׁוֹקֵט הָעֵץ בְּאֹדֶם עֲגִילִים. לָעַד לֹא תֵעָקֵר מִמֶּנִּי, אֱלֹהֵינוּ, תּוּגַת צַעֲצוּעֶיךָ הַגְּדוֹלִים.