למה

אֶתְמוֹל חָגְגוּ יוֹם הֻלֶּדֶת לְהִלָּה חִלְּקוּ לְכֻלָּנוּ שַׂקִּיּוֹת עִם הַפְתָּעָה קִבַּלְתִּי בָּלוֹן גָּדוֹל יָפֶה וְנוֹצֵץ אֲבָל רַק הַבָּלוֹן שֶׁלִּי פִּתְאוֹם הִתְפּוֹצֵץ   פזמון: לָמָּה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ מִסְתַּדְּרִים וּבִמְקוֹם לְהִתְמוֹדֵד אֲנִי מַמְצִיא תֵּרוּצִים תָּמִיד מִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹד וּמִתְאַמֵּץ אָז מָה אִם בַּסּוֹף מַשֶּׁהוּ מִתְפַסְפֵס.   נִסִּיתִי לְצַיֵּר דְּמוּיוֹת מֵהָאַגָּדוֹת וְעוֹד מִסְפַּר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ רַק בַּחֲלוֹמוֹת בִּמְקוֹם הַגִּבּוֹרִים שֶׁלִּי יָצְאוּ צִיּוּרִים שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי בִּכְלָל אֵיךְ אֵלַי הֵם קְשׁוּרִים.   פִּזְמוֹן: לָמָּה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ מִסְתַּדְּרִים וּבִמְקוֹם לְהִתְמוֹדֵד אֲנִי מַמְצִיא תֵּרוּצִים תָּמִיד מִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹד וּמִתְאַמֵּץ אָז מָה אִם בַּסּוֹף מַשֶּׁהוּ מִתְפַסְפֵס. לָמָּה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ מִסְתַּדְּרִים וּבִמְקוֹם לְהִתְמוֹדֵד אֲנִי מַמְצִיא תֵּרוּצִים תָּמִיד מִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹד וּמִתְאַמֵּץ אָז מָה אִם בַּסּוֹף מַשֶּׁהוּ מִתְפַסְפֵס אָז מָה אִם בַּסּוֹף מַשֶּׁהוּ מִתְפַסְפֵס לָמָּה לָמָּה  לָמָּה לָמָּה