ילדת הפלא

בגיל עשרים ואחת הבית שלי התפרק החומה שנבנתה היום בנויה מעץ   הוא הרס לי אותה אתם הרסתם אותי עשרים וארבע שנה חשבתי זאת אשמתי כבר שנתיים מתפללת כבר שנתיים מטופלת לא שוכחת ת'רגעים איך שיצאת מהדלת אינספור פעמים פשוט אני כבר לא זוכרת חרדת נטישה שעד היום היא לא עוברת   היום מנסה להמשיך קדימה ההרגשה שהפרידה הזאת השאירה בי כל הזמן לבד, אין פה אף אחד כל הזמן לבד, אין פה אף אחד   הייתי באמצע תמיד עשיתי הכול שתראו שיש מה להפסיד פתאום זה מרגיש לי מפחיד כשאני חושבת על בעלי לעתיד לא מוצאת את המהות אולי כי באתי בטעות אולי בגלל זה, כל החיים אתם רק מחפשים להסיר אחריות בחרתי אותם לפני שהגעתי לעולם לתלונות שלי אין טעם השתקתי את הרעם אני לא חיה תעבר אבל הפחד ממנו קיים איך הילדה שבי כינסה אותי פנימה איך הפכתי להיות אמא של אמא   היום מנסה להמשיך קדימה ההרגשה שהפרידה הזאת השאירה בי כל הזמן לבד, אין פה אף אחד כל הזמן לבד, אין פה אף אחד   משהו בי שונא אותך אבל גם אוהב הלוואי היית מבין אותי חוסך לי כאב אתה גידלת אותי אתה עיצבת אותי למרות שיש פה מרחק הרבה ממך הוא אני אתה בדרך שלך עם ארסנל טעויות אני מקווה שנסלח אם לא נצליח להיות איך נכנסתי ללופ של תסבכי אבות לא הצלחתי לגלות, לא הצלחתי   היום מנסה להמשיך קדימה ההרגשה שהפרידה הזאת השאירה בי כל הזמן לבד, אין פה אף אחד כל הזמן לבד, אין פה אף אחד   אבל יש לי אותי