דני בסן שר רוטבליט בהופעה חיה

אחרי עשרים שנה אחרי עשרים שנה את עוד מנגנת גיטרה ישנה את עוד מתכוונת מבין המיתרים לטוב שבשירים עוד לא נכתב. אחרי עשרים שנה שוב אינני ילד תמו נעורי שיבה זרקה במלך רק את עודך עימי איתך שוב אל עצמי אני חוזר. עוד אותו הצליל עוד אותו הטעם שמור כמו יין, יין טוב מתנגנת בי מנגינה בוקעת מבין אצבעותי לכי לך אל הרחוב. ושוב עולה השיר ושוב עד כלות הנפש פרי געגועי ימי רימון וגפן ורוח בי עוד שר רועד אותו מיתר עשרים שנה. עוד אותו הצליל... אחרי עשרים שנה היה היה לי רע את שיר המעלות האם אתה שומע אשיר עד יום מותי נושאת את תפילתי המנגינה. כמה טוב שבאת הביתה כמה טוב שבאת הביתה כמה טוב לראות אותך שוב ספר מה נשמע, ספר ספר איך היה ולמה לא שלחת גלויה? כמה טוב שבאת הביתה קצת רזה, אך מה זה חשוב עשית חיים, עשית דברים ראית קצת צבעים אחרים. אך כמה שטוב אתה כאן כמה שטוב אתה כבר כאן כמה שזה טוב, טוב. כמה טוב שבאת הביתה בית זה אומר כבר הכל היה לך חם, היה היה לך קר אתה עכשיו יותר מאושר כבר יותר מאושר. אז כמה טוב שבאת הביתה כאילו שיצאת, יצאת רק אתמול הכל פה נשאר אותו הדבר אתה עכשיו יותר מבוגר כן, יותר מבוגר. אך כמה שטוב... כמה טוב שבאת הביתה באמת, חשבת עלי כמה טוב שבאת שבאת הביתה כמה טוב שבאת אלי כן, שבאת אלי. חוזה לך ברח הגמדים מוצאים מקלט באגדות צללים כהים פוסעים אט אט אל תוך הלילה באור לבן מאחורי דלתות כבדות שם בבתים גבוהי קומה העיר סגורה לה. חוזה לך ברח, חוזה לך ברח הלילה הוא אפל כל כך. הבהוב סיגריה שם בחושך מאדים מתוך היער האפל הזה לפתע וסינדרלה ממתינה לגמדים וברחוב רובץ החטא ליד כל פתח. מתוך בתים גבוהים הגמדים כולם פתאום באים אחד אחד אל סינדרלה כי סינדרלה היא האגדות כולן כי אין אחת באגדות אשר תדמה לה. חוזה לך ברח, חוזה לך ברח... שומר נפשו נמלט, שומר נפשו תמים כי אין בעיר מקלט ואין בה רחמים. חוזה לך ברח, חוזה לך ברח... והם שבים אל הבתים גבוהי קומה והם חומקים אחד אחד מתוך היער רק סינדרלה עוד ניצבת במקומה כשהם בורחים לאגדות סוגרים השער. חוזה לך ברח, חוזה לך ברח... שומר נפשו נמלט, שומר נפשו תמים כי אין בעיר מקלט ואין בה רחמים. חוזה לך ברח, חוזה לך ברח... לוח וגיר לוח וגיר, מפה על הקיר מחברת, יומן וצלצול היא שהיתה, מורה שעשתה לי בלבול שם בכיתה, אהבתי אותה הייתי כמו אפלטון יושב וחולם על מה שלא בא בחשבון לו רק היית קצת פחות המורה שלי לו רק היית קצת יותר נערה שלי הייתי מראה לך מיהו הילד הכי מפותח בכיתה שם בדירה, עם עוד חברה את גרה יותר משנה איזה תקליט את שמה לפני השינה? לילה יורד, אינני לומד פשוט לא יכול מורתי האם את ערה? האם את זוכרת אותי? בוקר של כיף הענן הגדול התמסר לרוח הבוקר וכמו נער צוחק הוא צהל כיוצא במחול קרן שמש נגהה ופרעה לו תלתל בתסרוקת ונפרש כמו כנף והמריא להפליג בכחול מתהפך על גבו ומושיט זרועותיו להגיע אל כדור נעלם שממתין לו אי שם במרום שהרוח הדפה בתנופה שהדף הבל פיה שדאה ותעה ונפוג ונמוג מן החום איזה בוקר של כיף איזה כיף שהיה לי הבוקר איזה כיף על הבוקר אח, איזה בוקר בכיף איזה כיף הוא אמר איזה כיף שהיה לי הבוקר איזה כיף על הבוקר אח, איזה בוקר בכיף הענן מעיניך דואה אל התכלת ברוח ונפוג ונמוג והכל שוב נשטף בכחול בליבי שניתר ושקע ונמלא געגוע ואני שוב כנער צוהל יוצא במחול איזה ערב של כיף איזה כיף שהיה לי הערב איזה כיף על הערב אח, איזה ערב בכיף איזה כיף הוא אמר איזה כיף שהיה לי הערב איזה כיף על הערב אח, איזה ערב בכיף קבלו את יענקלה רוטבליט דברי אלי בשפת האהבה הַלַּיְלָה קִר הַיַּין מָר יָרֵחַ מִתְעַטֵּף בִּכְסוּת עֲנַן צַמְרִי לָבָן חַמִּים וּמְלַטֵּף וְרוּחַ יָם נוֹשֵׁב לָחוֹף גַּעֲגוּעִים אִלְּמִים כְּמוֹ מַקְהֵלַת יַלְדֵי הָרְחוֹב מוּל בֵּית הַיְתוֹמִים מִתּוֹךְ יֵינִי עֵינֵי יוֹנִים חִיּוּךְ שֶמְּרַחֵף שִׂפְתֵי שוֹשָן שֵׂיעָר פִּשְתָּן מֵעֹרֶף עַד כָּתֵף כִּנּוֹר תּוּגָה בּוֹכֶה עַל מָה שֶאֵין לְהָשִיבוֹ הָאִם יִגַּהּ עֲלַי דּוּמָם מַבָּט קוֹרֵא לָבוֹא פִּתְחִי בִּי אֶת חֲדְרֵי הַלֵּב הַמְלֵאִים בְּטוֹב חַבְּקִי אוֹתִי הֵיטֵב הֵיטֵב קָרוֹב הֲכִי קָרוֹב רְסִיס הָאוֹר בְּנִשְמָתִי עֲדַיִן לֹא כָּבָה דַּבְּרִי אֶלַי לַמְּדִי אוֹתִי אֶת שְׂפַת הָאַהֲבָה שְׁאוֹן הָעִיר מִלִּים מַכְבִּיר עָשָן וּמְנוֹעִים אוֹרוֹת כָּזָב רִיצַת הַשָּוְא מִרְדַּף תַּעְתּוּעִים סִמְטָא תּוֹעָה בַּאֲפָלה לְאָן תִּקְחִי אוֹתִי הָאִם יֵש דֶּלֶת בָעוֹלָם נִפְתַּחַת לִקְרָאתִי? פִּתְחִי בִּי אֶת חֲדְרֵי הַלֵּב הַמְלֵאִים בְטוֹב חַבְּקִי אוֹתִי הֵיטֵב הֵיטֵב קָרוֹב הֲכִי קָרוֹב רְסִיס הָאוֹר בְּנִשְמָתִי עֲדַיִן לֹא כָּבָה דַּבְּרִי אֶלַי לַמְּדִי אוֹתִי אֶת שְׂפַת הָאַהֲבָה קִסְמֵי חָרוּז בְּדָיַת הַשִּׂיר אוּלַי הֶם מֵיטָבוֹ אַך הוּא אָחוּז בְּלִי לְהַתִּיר בְּמַבָּט קוֹרֵא לָבוֹא קולה של אום כולתום קוֹלָהּ שֶׁל אֻם כֻּלְתּוּם עַל פְּנֵי הַנִילוּס הוֹלֵך תַּחֲנוּנִים תַּחֲנוּנִים בְּלִי לְהָבִין מִלָּה אַחַת אֲפִלּוּ שׁוֹטְפִים גַּלֵּי הַלֵּב אֶת הַמּוֹנִית אֶת סוֹד לִבָּהּ הִיא בְּיָדָיו הִפְקִידָה יוֹדַעַת תֶּכֶף שֶׁעָשְׂתָה טָעוּת יָרֵחַ עַל קָדְקֹד הַפִּירָמִידָה וּבָחָזֶה עוֹלִים גַּלֵּי גֵּאוֹת הַקַּיִץ שֶׁחָלַף בַּעֲצַלְתַּיִם פְּסִיעוֹת גָּמָל בַּמִּדְבָּרֵי הַחֹל קוֹלָהּ כְּמוֹ תּוּגַת בֵּין הָעַרְבַּיִם מִמִּשְׁכָּנוֹת דַּלּוּת מָטִים לִנְפֹּל עֵד אַרְמוֹנוֹת פְּאֵר סְפוּנִים בַשַּיִש חוֹלֵף כְּבֹשֶׁם טוֹב בָּחֲדָרִים עַל הַנָּהָר סְפִינָה יוֹצֵאת לְשַׁיִט בְּמִפְרָשֶׂיהָ רַעַד מֵיתָרִים קוֹלָהּ שֶל אוּם כֻּלְתּוּם עַל פְּנֵי מִצְרַיִם קִסְמֵי הַפַּרְעוֹנִים עוֹלִים בָּאוֹב הֲמוֹן אָדָם כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכַּיִם לָשֵׂאת תְּפִלָּה מִתּוֹךְ אֲבַק הַרְחוֹב חוֹבְקֵי הָאַשְׁפָּתוֹת סְבוּרִים לָבֶטַח הַכֹּל גּוֹרָל אֲשֶר מֵרֹאשׁ נֶחְרָץ לֵילוֹת עֲרָב רַקְדָּנִיּוֹת הַבֶּטֶן עִם שֵיחִ'ים הֲדוּרִים מִן הַמִּפְרָץ מִסְתַּלְסְלִים עִם נִגּוּנֵי הָעֶצֶב הִיא מְחַכָּה לוֹ. הִיא תָּמִיד חִכְּתָה צְרִיחֵי הַמִסְגָּדִים נָעִים בְּקֶצֶב הַסִּמְטָאוֹת הַבּוֹכִיּוֹת בַּעֲלָטָה כְּמוֹ קֶרֶן אוֹר בָּהּ נֶאֱחָז טוֹבֵעַ הַקּוֹל עַל פְּנֵי הַמַיִם מְרַצֵּד עֲשַן הַזְּמָן עוֹלֶה מִתְבַּעְבֵּעַ אִם לֹא תָּשוּב מִדַּעֲתִי אֲנִי יוֹצֵאת סַבָּאח אֶ נוּר סַבָּאח אֶל פוּל לָךְ יָא מִצְרַיִם יְמֵי שָׁלוֹם לֵילוֹת שַעֲשוּעִים קוֹלָהּ שֶל אוּם כֻּלְתּוּם פִּכְפּוּךְ הַמַּיִם הוֹלֵךְ תַּעֲתוּעֵי גַּעֲגוּעִים הָאִם יָשוב אוֹ לֹא יָשוּב אֵלֶיהָ הַמְּקוֹנֶנֶת לוֹ אַתָּה חַיַּי אַתְּ לאֹ תָּשוּבִי עוֹד אֲנִי יוֹדֵעַ אֶל סִמְטְאוֹת קָהִיר וְלֹא אֶלַי אָבִיךְ שָׁרַק לָךְ אַרְיוֹת מֵאָאִידָה אֲנִי יָכוֹל לִכְתֹב שִׁירִים שֶל שְטוּת יָרֵחַ עַל קָדְקֹד הַפִּירָמִידָה וּבַחָזֶה עוֹלִים גַּלֵּי גֵּאוּת קוֹלָהּ שֶל אוּם כֻּלְתּוּם עַל פְּנֵי הַנִּילוּס הוֹלֵךְ תַחֲנוּנִים תַּחֲנוּנִים בְּלִי לְהָבִין מִלָּה אַחַת כְּאִלּוּ שוֹטְפִים גַּלֵּי הַלֵּב אֶת הַמּוֹנִית דרכנו אור הנר נמהל באור הירח על הכר שיערך שפוך בחלון צמרת עץ פורח והשקט חזר רואים לפי החיוך סערה הייתה הנה חלפה לה ופנייך שוב רוגעות כפני הים עם האור נוסיף ללכת הלאה עוד הדרך רבה המסע עדיין לא תם לא קלה היא לא קלה דרכנו ועינייך לפעמים כה נוגות עוד שדות פורחים יש לפנינו עוד הרים גבוהים וצונני פסגות לא קלה היא לא קלה דרכנו ועינייך לפעמים כה נוגות עוד שדות פורחים יש לפנינו עוד הרים גבוהים וצונני פסגות רסיסים של אור בדמעותייך וחיוך שוב מגשש דרכו אליי כל הטוב עודנו לפנייך שימי ראש על כתפי תני לי ידך בידי עוד מעט ייתם הנר לגווע עוד מעט יובס השקט המבורך המולת היום תתחיל לבקוע לא תלכי לבדך אני אהיה שם איתך לא קלה היא לא קלה דרכנו ועינייך לפעמים כה נוגות עוד שדות פורחים יש לפנינו עוד הרים גבוהים וצונני פסגות לא קלה היא לא קלה דרכנו ועינייך לפעמים כה נוגות עוד שדות פורחים יש לפנינו עוד הרים גבוהים וצונני פסגות רציתי לומר דברים דברים שרציתי לומר יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן עמוקים מיני ים הסודות שאינם מובנים לי שאולי לא אבין, לא אבין לעולם לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת ועצבות מהלה כל שמחה, כל שמחה ששמחתי כמו ביקשתי דבר, דבר שאבד חלומות שחלמתי והם מקיצים בי עדיין שבריהם בעיני נשטפים מפני בדמעה ולילות יסורים לא ספורים שהטבעתי ביין כאובד בדרכי, בדרכי הרעה אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות בלדה בין כוכבים הנוגה שלחה אל הצדק חיוך הי, יופיטר בוא ונצאה. בשביל החלב כוס קפה הפוך נראה מה שלום קסיופאה נתפוס עגלה, קטנה או גדולה, הלילה הזה משגע. זה לא מעט, שצדק וונוס לבד, יוצאים לבלות יד ביד, יד ביד, יד ביד, בשמיים. נקפוץ לשעה אל כוכב הצפון, עם רוח קלילה מנשבת רק אל תתנהג לי כמו אפלטון, כאלה אינני אוהבת על זנב השביט, כשהוא לא יביט, נתפוס לנו רגע לשבת. זה לא מעט... הצדק וונוס הרקיעו שחקים קרצו כוכבים בשמיים הכסיל לבדו שח ללא פיקפוקים הביטו זה זוג משמיים ורק מאדים, בצד האדים גם לו היא תצמיח קרניים... זה לא מעט... סוס עץ הפנים מקרוב, מצלמה מתרחקת חצוצרה מיותמת תקעה עננים לוהטים, תפאורה מדויקת בסרטי הרקיע שקיעה הפנים אחרות, הבעה מאוכזבת והאור אז יימוג ויחדל קרוסלה של גן ילדים מסתובבת כל סוסי העץ רצים במעגל בן אדם, תתאמץ, עוד מעט קצה הדרך בן אדם, עד סוף המרוץ החידה, לך איתה, תעשה מזה סרט אל תפחד, לא נשארת בחוץ אל תפחד, לא נשארת בחוץ מצלמה מן הגב בתנועה מאופקת מתקרבת אליך כעת הסתכל בה ישר, ככה טוב ובשקט כן, שיחקת אותה באמת בן אדם, תתאמץ, עוד מעט קצה הדרך בן אדם, עד סוף המרוץ החידה, לך איתה, תעשה מזה סרט אל תפחד, לא נשארת בחוץ אל תפחד, לא נשארת בחוץ הפנים הבעה של כאב ובלי הגה אין תנועה, רק הצל מתארך התמונה כמו קפואה, הדמעה מתפוגגת ועכשיו לאט לאט לחייך בן אדם, תתאמץ עד הקץ קצה הדרך אין סוס עץ, תהיה או תחדל זאת הדרך שלך, כן ניסית אחרת ושמעת את צחוק הגורל כן, שמעת את צחוק הגורל בן אדם, תתאמץ עד הקץ קצה הדרך אין סוס עץ, תהיה או תחדל זאת הדרך שלך, כן ניסית אחרת ושמעת את צחוק הגורל כן, שמעת את צחוק הגורל רואים רחוק רואים שקוף צר היה כל כך הייתי אז מוכרח לפרוש כנפיים ולעוף אל מקום שבו אולי כמו הר נבו רואים רחוק רואים שקוף בן אדם כעץ שתול על מים שורש מבקש בן אדם כסנה מול השמיים בו בוערת אש אז דרכי אבדה חיי היו חידה צמא כמו הלך במדבר אל מילת אמת שכוח בה לתת לשאת פנים אל המחר בן אדם כעץ שתול על מים (בן אדם כעץ שתול) שורש מבקש בן אדם כסנה מול השמיים בו בוערת אש אש בערה בי אש יצאתי לבקש ימים סערתי כסופה שבתי אל ביתי למצוא שאת איתי הבא הדרך אל סופה בן אדם כעץ שתול על מים (בן אדם כעץ שתול) שורש מבקש בן אדם כסנה מול השמיים בו בוערת אש אש אש צר היה כל כך הייתי אז מוכרח לפרוש כנפיים ולעוף אל מקום שבו אולי כמו הר נבו רואים רחוק רואים שקוף ככלות הכל והתמונה החיוך שלך מרוח על כל העיר כמו הבטחה גדולה ויש לך עדת מעריצים שרים איתך במקהלה מה יש לומר כל הכרטיסים נמכרו מראש מה יש לומר אל תתן לזה לעלות לך לראש כי אחרי ככלות הקול והתמונה מישהו יכול לשאול בלי כוונה מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו זה נראה כמו קלף בטוח אתה דוהר, אתה על גב הסוס פותחים לך דלתות כולם ומדברים בנימוס אתה יושב ומצטלם ממש כמו סמל הצלחה אתה חושב שהעולם כולו מונח כבר בכיסך כי אחרי ככלות הקול והתמונה... אתה חי כמו בסרט אתה כוכב עליון בהפקת חלום תזהר שלא ידליקו אור ותתעורר פתאום ואז תראה מלמעלה עד למטה יש אותו מרחק ואז תלמד מי יהיה האחרון אשר יצחק כי אחרי ככלות הקול והתמונה... שיר לשלום תנו לשמש לעלות לבוקר להאיר, הזכה שבתפילות אותנו לא תחזיר. מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן, בכי מר לא יעירו לא יחזירו לכאן. איש אותנו לא ישיב מבור תחתית אפל, כאן לא יועילו לא שמחת הניצחון ולא שירי הלל. לכן, רק שירו שיר לשלום אל תלחשו תפילה מוטב תשירו שיר לשלום בצעקה גדולה. תנו לשמש לחדור מבעד לפרחים. אל תביטו לאחור, הניחו להולכים. שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות שירו שיר לאהבה ולא למלחמות. אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום! כי לא חלום הוא ובכל הכיכרות הריעו רק שלום! לכן, רק שירו שיר לשלום... כל המילים לשירים –יעקב (יענקל'ה) רוטבליט נגנים: אסף לביא – פסנתר וקלידים עידו יעקבי – גיטרה חשמלית וקאזו דניאל בנחורין – קונטרבס מעיין דוארי – כלי הקשה עדן ניר בסון – גיטרה אקוסטית עיבודים והפקה מוסיקלית- עדן ניר בסון טכנאי הקלטה – ירון גורן טכנאי מיקס – לירון שפר אולפני ג'אפה טכנאי מאסטר – יונתן יעקובי איור ועיצוב עטיפה – ליאורה זמלמן מנהלת הצגה – מאי צבן ניהול מופע - מיכל שגיב יחסי ציבור - אלון אמיר דיגיטל - דרור נחום הפצה - קמע - קבוצת מוזיקה עצמאית הוקלט בהופעה חיה בתאטרון הקאמרי ב 4 בנובמבר 2022 במסגרת פסטיבל הפסנתר. תמונת פרומו הורד תמונת פרומו הורד צילום - רז בירגר ואביעד פוקס הורד תמונת עטיפה הורד לרכישת כרטיסים 19.3 זאפה הרצליה more... דני בסן דני בסן שר רוטבליט 5 שירים more... דני בסן רגע אופטימי 3:31