אל הבית שלי

מתי אני אדע הדרך היחידה אל הבית שלי אל השקט שבי אל הלב שמתמלא געגועים מפעם   מתי אני אסע דרומה חזרה אל הבית שלי אל החופש שלי אל הלב שמתמלא בזיכרונות של פעם   תזכרי ימי שבת לקחנו את הזמן לאט הכל הפך פחם שחור אבל אני רואה קצת אור נבנה בתים ושבילים נמלא בילדים מה נותר עוד לבקש? לחבק את מה שיש..   מתי אני אשמע עולם שלם ראה ונשאר בדממה מול אותה האימה איך הוא מעז להסתכל לי בתוך העיניים   שואלת מה הטעם ליבי מלא בזעם נשמות יפות חומקות לנו מהידיים..   תזכרי ימי שבת לקחנו את הזמן לאט הכל הפך פחם שחור אבל אני רואה קצת אור נבנה בתים ושבילים נמלא בילדים מה נותר עוד לבקש? לחבק את מה שיש..