היסטריה תקופתית

לא היום סוף סוף נרגעתי. אולי התייבשתי כי עד שפתחתי התמכרתי. לא נעצרתי, ברגע נכנעתי. מאז לא נשמתי- התעייפתי אם אני נכנסת אני הולכת עד הסוף. לא מרוסנת. תגידו לי רגע סטופ! לא היום, לא אני לא אפול בכיתי כבר אתמול. אז עד מחר אומרת לא היום, אנלא רוצה לשאול רוצה פשוט לפעול אני אומרת לא היום. תנו לי דקה לשבת בהדחקה אני תמיד חזקה. רציתי הפסקה עוד שוט של סוכר ואלכוהול מבוקר אני חדשה עד מחר הדיכאון נגמר אם אני נכנסת אני הולכת עד הסוף לא מרוסנת תגידו לי רגע סטופ! לא היום.. רק בחלום חשבתי שאם אשן אז לא יכאב לי שאתה לא כאן. הייתי ישנה ימים שלמים אם הייתי יכולה. רק כדי לא לראות בלעדיך עוד שמש כשהיא עולה. איזו טיפשה הייתי כי אתה בא אליי רק בחלום, רק בחלום הרוח הקרה שבחלון, היא שורקת את שמך. את כל הכוכבים בחוץ אספור שישמרו אותי ערה. רק כדי לא לראות את פניך שמזכירות לי בלילות איזו טיפשה הייתי. כי אתה בא אליי רק בחלום, רק בחלום. כמה אני דוחקת מחשבות מתרחקת מסרטים אני ממעיטה בדיבורים ומחפשת מעשים איבדתי תחושת זמן ויכולתי להמשיך לופ שלא מפסיק כי כמה כבר אפשר? כמה כמה? כמה כבר אפשר? כמה כמה? כמה כבר אפשר? כמה כמה? כמה כבר? אני כבר לא רעבה אבל אף פעם לא שובעת אני נרדמת, אני מתעוררת מתעוררת משוגעת אנ'לא יודעת כלום אבל עונה בשביל כולם את אותה התשובה כי כמה כבר אפשר? כמה כמה?... אל תשאלו אותי אף שאלה אנל'א במוד של הכלה עכשיו זה זמן לאכילה רגשית. ואם בכל זאת אז בסדר יהיה לי טוב, "בלי נדר", לא לשאול אותי מעבר, זה מספיק. איך לכולם זולגות דמעות ואוכלים פה רגשות מצוטטים שורות מתוך שירים? ואני בלופ שלא נגמר עונה תמיד אותה תשובה ומנסה כל יום רק להחזיק. כי כמה כבר אפשר? כמה כמה?... פרפרים הם לא יודעים עלינו כלום זה לא מפתיע הם לא יודעים שלא נקום זה לא יפריע כי זה רק אני ואתה ככה זה תמיד היה ויהיה תמיד יהיה יש פרפרים שלא עפים, הם מחכים לי. בין סימנים אני אלך עד שתיגע בי כי זה רק אני ואתה ככה זה תמיד היה ויהיה תמיד יהיה הם לא יודעים. הם לא יודעים! יש פרפרים שלא עפים. יהיה תמיד יהיה. תנסה שוב אני הראשונה שתבין אותך אני האחרונה שתעזוב אותך ואתה, אתה לא רואה כלום אתה מחליט שזהו ובורח בבום ולא אכפת אם ריקושטים מגיעים אליי- אתה אומר ביי אתה אומר ביי לא לסטות ימינה שמאלה לא לחשוב עליי אתה אומר ביי אומר ביי אם ניסית רק לפגוע תנסה שוב... אנלא הראשונה שנמחקה לך אנלא האחרונה שתתקדם ממך כי אתה, אתה לא חזק מספיק ולא נתת לי מקום כי אתה רק מרחיק ולא אכפת אם ריקושטים מגיעים אליי- אתה אומר ביי אתה אומר ביי אם ניסית רק לפגוע תנסה שוב.... אנלא אפול למשחקים המומצאים שלך אני לא דמות באיזה סרט שמטריף אותך וגם אני כועסת על כל פעם ששתקת אנלא יודעת מה הולך לך בראש, ידעת וגם אני הייתי פה כשנעלמת (זוכר אותי?) אני עדיין פה רק למקרה שלא ידעת. (זורק אותי) וגם אני נחנקתי כשאתה טבעת (זוכר אותי) אני עדיין פה רק למקרה שלא ידעת(זוכר אותי?) וזאת אני שהתחננתי כשהלכת ואתה אטום אפילו לא מצמצת פשוט עזבת, פשוט עזבת פשוט עזבת! אם ניסית רק לפגוע תנסה שוב... מדמיינת זה לא שאני חושבת עליך כל יום כל היום אבל כשאני לידך זה מרגש אותי זה מבלבל אותי. מדבר עם עיניים ומסתכל לי קצת על השפתיים. את קר ואז אתה חם באותו הזמן. נו כבר כמה זמן? אל תיתן לי לחשוב עם עצמי אל תיתן לי לשאול את עצמי אם אני מדמיינת אני מלכת מחשבות בצורת מעגל מדמיינת אולי המצאתי לי סרט ואתה לא כאן בכלל? אולי זה איזור ששנינו פוחדים להתקרב אליו. אני לא קוראת אותך טוב, זה מעצבן אותי. רק תדבר איתי! הרבה זמן שלא התרגשתי ועד שהגעת בכלל לא זכרתי מה נרדם בי מאז שנפגעתי, זה מעיר אותי. אתה מרגיש אותי. אל תיתן לי לחשוב עם עצמי... אליי תתקרב אליי אליי קרוב אליי הביתה מוקדם מדי, למה בעצם מיהרנו לצאת? מה כבר נפסיד אם נעמוד רק לרגע? לא חסר לך איזה רגע נקי באמת? בתמונות שהיו כבר דהה כל הצבע. למה אתה מתגעגע שמציף אותך מתוך שינה? במה אתה כמעט נוגע שמחזיר אותך בתוך שניה הביתה, הביתה אל מילים שרק אנחנו נכיר, אל ריחות של גשם באוויר. הביתה, הביתה. נחפש לנו אור של שמש בהיר. אולי תבוא איתי הביתה? תשמור אותם, תשמור על אותם רגעים של בדידות. אלה שלא הצלחת לנעול בכספת. ואל תברח רחוק מכל מה שיש לו טעם ילדות. תאסוף זכרונות שאני מחפשת. למה אתה מתגעגע שראית פעם נעלם? ואיך אתה תמיד מגיע לאט ובתזמון מושלם הביתה, הביתה... היסטריה תקופתית יש בי חלק שלא זז אף פעם יש בי חלק שלא משחרר יש בי משהו בוער כשהדם חם ואחרי זה צריך לקרר זאת שליטה שאנלא מאבדת להרגיש את הדופק עולה לעלות על גל ואז לרדת זה בא לי ואז זה הולך היסטריה תקופתית החיים שלי כרגע על תפר בין היי של הצלחה לכישלון אנלא מוצאת הוראות באף ספר על איך לקחת איזון בחשבון רק ככה אנלא מסתחררת מסיבוב של הכל או של כלום אני צריכה נפילה מאפסת כדי שאצליח לקום היסטריה תקופתית זאת אני שנופלת בעקביות מול עצמי ובלי אחריות לדפוסים שבאישיות שלי הבחירות (רק שלי) טעויות (הן אצלי) ממכרות לפעמים זה תמיד אותם המקומות שגורמים להתגרות בגבולות היסטריה תקופתית על ברכיי אני עדיין צעירה בחירות רעות עוד לפניי סובבתי את הגב למה שאיים עליי אבל חוקים שנשברו משנים את הכיוון נשארתי בלי מילים, יצאתי מאיזון. בעולם שלי אומרים "זה קיים רק אם רואים" יש בי משהו פנימי שהם פשוט לא מבינים. אז ידעתי את הכל אבל לא ידעתי כלום עם הפנים לקיר הערתי משהו רדום. אחרי הכל אני על ברכיי לאלוהיי מתפללת ואולי אולי… אין לי קשר לדת לפחות לא לאחת שתיתן תשובות לכל השאלות אחת אחת אבל תגיד לי אמונה, תגיד לי ציניות בצד אולי בכל מה שקורה יש משהו מיוחד? אחרי הכל אני על ברכיי... אולי אין מי שיציל אותי אולי זה בסוף גם יפיל אותי בוא נדבר על חופש תקווה על ברכיי... מילים ולחן: טבע דקל, למעט "היסטריה תקופתית" ו"פרפרים" – לחן: טבע דקל וחן גז. עיבוד: חן גז וטבע דקל הפקה מוזיקלית: חן גז גיטרות, קלידים ותכנותים: חן גז בס: חן גז, למעט "על ברכיי", "תנסה שוב" ו"לא היום"- בס: תומר ברוור. תופים ב"על ברכיי" ו"תנסה שוב"- גיא שדה. גיטרות ב"פרפרים" ו"הביתה" רונן רצבי. מיקס: חן גז מאסטרינג: עומרי בר הוד ועידו אופיר. צילום עטיפה: דניאל רומי עיצוב עטיפה: BM studio הפצה דיגיטלית: קמע יח"צ: סאגא מיוזיק 0506676328 sgamusiclive@gmail.com תמונת פרומו הורד תמונת פרומו הורד תמונת עטיפה הורד השקת אלבום: בית היוצר ב25.6 יום רביעי more... טבע תנסה שוב 3:51 more... טבע כמה 2:49