יום יוליד יום

אני זוכר את בית הספר הכל היה גדול נורא הציונים, הכדורגל, הילדות שלא הביטו חזרה   מכאן הכל נראה אחרת הרגעים הכי שחורים צבועים עכשיו צהוב ותכלת הזמן שותף באור את מה שלא רואים   הכל ילך ויתבהר  יום יוליד יום אחר   פזמון   כמה שכואב, תמיד בסוף כואב פחות הכל נלמד לראות, עם הזמן כמו סלע אל מול ים גלים מכים והפינות הולכות ומתגלות, עם הזמן...   עכשיו עצוב אני יודע זו מין תקופה והיא תחלוף ויום יבוא אתגעגע גם לעצבות כזאת, גם לה יגיע סוף   הכל ילך ויתבהר  יום יוליד יום אחר   פזמון X2