בתור ילד קטן

בתור ילד קטן בתור ילד קטן הייתי שוכב על הרצפה (מדמיין) שכתמי רצפת טרצו ישנה בהירה הם ביניינים הגוף על אדמה אבל הלב בעננים ועף לקראת פתיחת המצנח אי שם ביום יפה ונעים אחרי עשור וחצי אני מביא את הדמיון למציאות ועושה את זה בצבא ואז אני מבין פתאום איך ילד מביא את זה בפשטות יצר גדול יותר מגודל ההבנה בלי תקנה אחרי זה מגיע אליי כל הנורמה ובום כל החסמים כילד תמים אני קצת לא מבין ושוכח פה מי זה פה מי זה אני תן לי עוד רגע כדי רק להבין אני בשביל ההם או ההוא או ההיא זה פשוט די אבסורד מצב רוח ירוד זה מרגיש לעיתים כמו לבד על האי פי דווקא נשמע לי קצת כיף אני על גיטרה פורט תכף מדליק את הוויבס כמו תותח מהים אל השמים ולאדמה זה לוהט אם היקום עוד לא פתח כרגע ואין עוד מוצא וזה מרגיש שהוא לא עונה הוא מחכה שרק תפעל ותתקדם ואז תבין בלי הודעה פתאום יש עוד קונה אי וואלה כמה זה מדהים פי כמה מעבר לאחלה שברתי ת'דלתות עברתי דרך ארץ שמה אי שם בדמיון לריאליטי נשאר רק תעוזה מילים: נאור לובין לחן: נאור לובין הפקה: נאור לובין מיקסינג: נאור לובין ומתן טמל מאסטרינג: מתן טמל בימוי צילום ועריכה: עמית ימין אנג’ל רקדנית: גל עזרו מאפרת: נופר לוגסי סטודיו: אולפני מלון גרפיקאי תמונת קאבר: ארז שני ייעוץ מקצועי: ימית הגר הפצה דיגיטלית: קמע תמונת עטיפה הורד פייסבוק אינסטגרם יוטיוב ספוטיפיי אפל מיוזיק טיקטוק more... נאור לובין יום שישי 4:17