לָשֵׂאת נַפְשְׁךָ

מאת אורי איזנברג

פרטי השיר

תאריך יציאה:

מילות השיר

אִישׁ פּוֹתֵחַ חַלּוֹן אִישׁ פּוֹתֵחַ חַלּוֹן יָרֵחַ כִּסּוּף עָגֹל, עַל צַוַּאר הַלַּיְלָה תָּלוּי כִּפְנִינָה אַדִּירָה. אִישׁ מַבִּיט בְּחַיָּיו- מָה עָלָה עַד כֹּה: הַזְּמַן בְּחַכַּת הַזְּרִימָה. אִישׁ בְּעֹצֶם הַבְּרָקִים, סוּפוֹת חֲזָקוֹת וּקְרָשִׁים נִשְׁמָטִים- זוּגוֹת־זוּגוֹת מִסְּפִינָתוֹ שָׁב אֶל בֵּית הַחֹמֶר, אֶל עֶצֶב לֵדָתוֹ. שׁוּב נִפְעָר חַלּוֹן- יָרֵחַ חֶרְמֵשׁ קָטָן צָהֹב, כָּחוּשׁ, אֶבְיוֹן מְגַשֵּׁשׁ בַּאֲפֵלַת הַקִּיר, בְּצוּרוֹת צֵל הַהִגָּיוֹן הִתְלַכְסְנוּת תּוֹעָה שֶׁל חֲדָרִים בָּהֶם תְּכוּנָה דּוֹמָה; אִישׁ פּוֹתֵחַ חַלּוֹן כָּל שֶׁרוֹאֶה כְּבָר נַעֲשָׂה רִבּוֹא הֵדִים רִבּוֹא הֵדִים רִבּוֹא שְׁתִיקוֹת מִפְגָּשִׁים סְתוּמִים צֵל וּנְגוֹהוֹת כְּלוּם אֶפְשָׁר שֶׁכָּאן עַרְשָׂם שֶׁל יָמִים בְּרוּרִים, יְשָׁרִים? אַךְ בְּמָה הֵם תְּלוּיִים? שְׁלַל גְּוָנִים וּבְנֵיהֶם טָסִים בִּשְׁמֵי הָעֲמִימוּת בַּתָּוֶךְ- רִבּוֹא הַהֵדִים הַשְּׁתִיקָה, הָעֵרוּת אַהֲבָתֵנוּ תְּלוּיָה בַּדָּבָר אַהֲבָתֵנוּ תְּלוּיָה בַּדָּבָר וְהַדָּבָר הַזֶּה הוּא אַהֲבָה וְהָאַהֲבָה הַזֹּאת הִיא מְלָאכָה וְהַמְּלָאכָה אֵינֶנָּה לִפְרָקִים וַאֲנִי אוֹהֵב שֶׁאַתְּ כָּכָה רְצוּפָה בְּהֶבְזֵקִים. וְעָלַי לְהָבִין מִתּוֹךְ הָרַעַשׁ, וּלְנַפּוֹת בַּחֲרִירֵי הַכְּבָרוֹת אַשְׁלָיָה שֶׁל קִרְבָה. וְלֹא תַּעְתִּירִי שְׁבָחִים וְלֹא תְּנַפְּקִי הַכָּרָה וְלֹא תַּכִּירִי פָּנִים וְלֹא תַּטִּי בַּמִּפְתָּח. אַתְּ מוֹתַחַת אֲנָךְ מוּל חוֹמַת הַשָּׁנִים, מוּל גְּדִישׁ הַשְּׁתִיקוֹת, אַחַר כָּךְ מַתְחִילָה לְבָרֵר מִשְׁקָלָהּ שֶׁל כָּל אֲלֻמָּה. עַכְשָׁו מְכַוְּנִים עַכְשָׁו מְכַוְּנִים אוֹתִי כְּמוֹ פְּסַנְתֵּר כָּנָף אוֹ גִּיטָרָה פּוֹרְטִים עָלַי בְּיָד קַלָּה. אֲנִי מַגִּישׁ אֶת גּוּפִי לַיָּד הַפּוֹרֶטֶת, כֻּלִּי סֹמֶק; וּבוּשָׁה. אֲנִי אוּלַי לֹא סָפוּר. אֲנִי אוּלַי סִפּוּר נִגְדָּע. וְיוֹם אֶחָד אֶהְיֶה אָבָק, וְיוֹם אֶחָד כְּלָל לֹא אֶהְיֶה וְאֵיזֶה כֵּיף שֶׁעַכְשָׁו עוֹדִי- פּוֹרְטִים עָלַי בְּכָל מְאוֹדִי, בְּכָל חֲפָצַי. אַחַר כָּךְ יִסְגְּרוּ אֶת הַתֵּבָה: בַּבֶּטֶן מַטְבֵּעַ אוֹ שְׁנַיִם, כְּסוּפִים מִנְּגִינָה: פַּעַם הָיָה אָדָם כָּזֶה. בִּקְצֵה שְׁתִיקוֹת הַגּוּף בִּקְצֵה שְׁתִיקוֹת הַגּוּף עִם שֹׁךְ תְּבִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת, בְּהִילוּת שׁוֹקַעַת הַלַּיְלָה מִזְדַּכֵּךְ בָּאָה צְלִילוּת. וְצָרִיךְ לְהַבִּיט בָּהּ וְצָרִיךְ לִפְנוֹת כִּי תֶּכֶף, כִּי עוֹד רֶגַע. וּפֹה יֵשׁ קַו קְרִיעַת הַצֵּל לִרְוָחָה יְלָדִים שֶׁהָיוּ לְפָנִים, מְשַׁפְשְׁפִים עֵינֵיהֶם הַנְּאוֹרוֹת. וּפֹה חוּט מַאֲרָג אֶחָד מַחַט הַזְּמַן טוֹוָה מָוֶת וְחַיִּים, וְעֵינַיִם צָצוֹת בָּאֲפֵלָה וְגוּפִים נִקְשָׁרִים וְהַקּוֹל הַשָּׁט בַּמֶּרְחָבִים כְּמוֹ רֵאָה עֲנָקִית שֶׁכָּל הָעֵת שׁוֹאֶפֶת מֵהַפֶּתַח הַצַּר וּבִקְצוֹת אֶרֶץ תּוֹעָה נוֹתַר רַק הַזָּר, הָאָפֵל, הַמֻּכָּר. הַשָּׁמַיִם מִתְכַּהִים בְּרֻגְזָה הַשָּׁמַיִם מִתְכַּהִים בְּרֻגְזָה כְּנַף עֲטַלֵּף מַכָּה עַל דֹּפֶק אֲוִיר, יָרֵחַ מַר כִּגְבִינָה מְיֻשֶּׁנֶת בַּמַּרְתֵּף מוּל הַקִּיר; הַשֶּׁקֶט נוֹטֵף דָּבָר לֹא נִפְתָּע, הַחֹד שׁוּב נוֹקֵף יְשִׁיבָה עֲצֵלָה הַשָּׁמַיִם מִתְכַּהִים בְּרֻגְזָה. כִּחְכּוּחַ גָּרוֹן יָבֵשׁ מִצְמוּץ עָבֵי חֹרֶף מִתְקַדְּרוֹת, וְעַרְפִלִּים לַחִים מִתְהַלְּכִים בַּגַּן שָׁם סְנָאִי תּוֹעֶה וְיֵלֵל תַּן; וְחֹשֶׁךְ – כְּחַלְחַל, אָבִיךְ, וְצִרְצָרִים; וְיַנְשׁוּף וְעֵין חָתוּל דּוֹלֶקֶת עֲטַלֵּפִים רוֹחֲשִׁים בְּרֶטֶט, הָאֹרֶן מַשִּׁיר אִצְטְרֻבָּלָיו. אִישׁ הַשָּׁב הַבַּיְתָה מֵעֲמַל יוֹמוֹ, וַהֲוָיַת קֵהוּת מוֹשֶׁלֶת בְּמוֹחוֹ: הָעִיר לוֹפַתּוֹ תָּחוּם בִּמְלַאכְתּוֹ בְּחִשְׁקֵי סוֹף יוֹמוֹ בְּרֻגְזוֹ בְּקֹצֶר יָמָיו מִי יוֹשִׁיעוֹ? יְפַלֵּחַ הָעָב וְיַשְׁקוֹ בְּמִתְקוֹ. שַׁבָּת מִתְגַּבַּהַת שַׁבָּת מִתְגַּבַּהַת מֵעַל הֶהָרִים, יַלְדָּה מְשׁוֹטֶטֶת בְּחֻרְשַׁת אֳרָנִים מִדְבָּר וִיעָרִים סֶלַע, טְרָשִׁים עַתִּיקוּת הַמַּרְאוֹת, חָכְמַת הָעֵצִים. שַׁבָּת מְגַלֶּפֶת יְסוֹדוֹת מוּכָחִים, הַיֵּאוּשׁ עַל הַצּוּק כְּבָר אֵינֶנּוּ צוֹדֵק. אִישׁ אֶחָד עַל מֵזַח, צוֹחֵק. הַיָּם נִגְרָשׁ מֵעֲבָרִים אֲלֻמּוֹת מִסְתַּבְּכוֹת בָּעֳפָאִים צִפּוֹרֵי שָׁמַיִם, תְּשׁוּקַת נְדִידָה, עַלְוָה נַעֲנֵית בְּמַחֲוָוַת הִשְׁתַּחֲוָיָה. וְכָל הָעוֹנוֹת יָד אַחַת, לְהוּטָה וְשֶׁלֶג יוֹרֵד, רַךְ וְצָחוֹר. הַזְּמַן עוֹמֵד בִּשְׁעָתוֹ. הַסָּפֵק נָע, הַסָּפֵק עוֹבֵר הַשְּׁתִיקָה כְּמוֹ נִקְרַעַת כְּשֶׁהַטֶּבַע חוֹזֵר כְּמוֹצֵא אֶת דַּרְכּוֹ. חֹרֶף וְחֹפֶשׁ הַיּוֹם הָיָה קַר: רֶשֶׁת הַכְּזָבִים נִפְרְמָה בִּפְצוֹתָהּ דָּגִים נָסוּ עַל נַפְשָׁם הִתְבָּרֵר הַיָּם. הַיּוֹם הָיָה קַר: רוּחַ סוֹעָה פָּרְצָה מֶרְחַקִּים, סְפִינוֹת חִשְּׁבוּ לְהִשָּׁבֵר. וְהַיָּם הָיָה עַל סַף הַתְּרָנִים גּוֹאֶה וְשׁוֹצֵף וְלוֹחֵךְ רֶמֶשׂ בְּתוֹךְ קַרְקָעִית, סֶלַע וּמֶלַח וְחֹשֶׁךְ וְרוּחַ סוֹעָה, סוֹרְרָה דִּין רָכוּב עַל גַּבָּהּ וּסְפִינָה רְעוּעָה וְנוֹטָה, חֹרֶף: וְחֹפֶשׁ. בִּמְקוֹם הַסַּכָּנָה בִּמְקוֹם הַסַּכָּנָה אִם אֶטָּרֵף, אִם אֶבָּלַע, אַשְׁלִיךְ קִנְיָנַי- בְּטוּחוֹת הַדֶּרֶךְ חֲזֹר. לֹא אֵדַע, לֹא אֶשְׁמַע, וְרַק אָחִישׁ לַחֲנוֹת מוּל הַמִּקְנֶה הַזָּר, שָׁם עוֹבְרִים- בְּנֵי הַכִּלְאַיִם בְּנֵי הַצְּלָלִים, בִּקְצֵה הָעֶרֶב עוֹד פָּנִים חֲתוּמִים. אֶעֱבֹר בָּאַיִן, כְּשֶׁטֶּרֶם נוֹדְעָה כָּל אֶפְשָׁרוּת חֲלָלִית. כִּי רַק שָׁם הַתְּנוּעָה הַחָפְשִׁית, אִשּׁוּשׁ הַחַי הַגּוֹהֵר אֶל תְּנוּעָה, הָעוֹבֵר בָּ"מָה", כְּשֶׁאֵין. לָשֵׂאת נַפְשְׁךָ לְהִתְגַּעְגֵּעַ לִנְשֹׁם עֲמֻקּוֹת אֶת הַפִּרְפּוּר הַכּוֹסֵף, אֶת הָנְהִיָּה לִרְווֹת מֵהַצִּמָּאוֹן מֵהָעֶרְגָּה לְהַסְכִּים אֶל הָעִנּוּי הַלֹּא בָּרוּר שֶׁל מַעֲנֶה שׁוֹתֵק. לָשֵׂאת נַפְשְׁךָ אֶל שִׁפְעַת הַטֶּבַע, אֶל עֵרֶךְ מַסָּעוֹ שֶׁל הַמְּצַפֶּה. חיים (אינסטרומנטלי) מלים ולחן: אורי איזנברג עיבוד, נגינה והפקה מוסיקאלית: ראובן חיון שירה, קלידים: אורי איזנברג מיקס ומאסטרינג: ראובן חיון יעוץ לשוני וניקוד: יאיר בן-חוּר עיצוב גרפי: שיראל איזנברג צילום: ראובן חיון הפצה דיגיטלית: מיוזיקן רצועה 11 "חיים (אינסטרומנטלי)" כינור:עליזה קרן תמונת פרומו הורד תמונת פרומו הורד תמונת עטיפה הורד more... אורי איזנברג אִישׁ פּוֹתֵחַ חַלּוֹן 3:56 more... אורי איזנברג אַהֲבָתֵנוּ תְּלוּיָה בַּדָּבָר 3:44