אי אפשר לגעת

בסלון, שוב תלינו צילום חדש, שניכם כל כך חיים בו, גם המבט בעיניים.....   ואני שעות, מסתכלת עמוק רק בך  מנסה, לאחוז בידיים, שלך.   אי אפשר ילדה, לגעת בך, רק הצחוק נשאר פה מהדהד. אי אפשר, אני יודעת, כמה זה קשה אז מחבקת רק את הכאב.   ובחדר, נשארו הדברים שלך, מאז אותו היום, אני בכלום לא נוגעת.   כל קידוש של שבת , נעשה / נהיה לי קשה יותר. רק מתפללת, מרגישה אותך, אבל יודעת...   שאי אפשר ילדה, לגעת בך, רק הצחוק נשאר פה מהדהד. אי אפשר, אני יודעת, כמה זה קשה, אז מחבקת רק את הכאב. אי אפשר יפה שלי, לגעת..... רק הצחוק נשאר/שלך  פה מהדהד. אי אפשר, אי אפשר אי אפשר....וכמה זה קשה, אז מחבקת רק את הכאב. והיום, התעוררתי ליום חדש, הכלבים, מחכים שוב  מול דלת, החדר..... שלך.