קרבה

אֲנִי שָׂמֵחַ, יְקָרָה, שֶׁאַתְּ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁמִּסְּבִיבָהּ אֲנִי סוֹגֵר אֶת זְרוֹעוֹתַי, שֶׁהַצְּלָלִית שֶׁלָּךְ נִכְנֶסֶת אֶל עֵינַי וְתִשָּׁאֵר שָׁם גַּם בְּהִתְחַלֵּף עוֹנָה,   כְּשֶׁהָאָבִיב קָרֵב לְאַט לַקַּיִץ וְהַשָּׂדוֹת הַיְרֻקִּים אֶל הַצָּהֹב, אֲנִי אוֹחֵז אוֹתָךְ הֲכִי קָרוֹב וְאֵין בֵּין שְׁנֵי גּוּפֵינוּ חַיִץ    וְכַאֲשֶׁר אַתְּ שָׂמָה אֶת הָרֹאשׁ עַל הַכָּתֵף  וּמִסְתַּכֶּלֶת בְּעֵינַיִם רְגוּעוֹת  אֲנִי מַרְגִּישׁ בְּמִין צָעִיף נָעִים עוֹטֵף  אֲנִי אוֹחֵז אוֹתָךְ הֲכִי קָרוֹב   כְּשֶׁהָאָבִיב קָרֵב לְאַט לַקַּיִץ וְהַשָּׂדוֹת הַיְרֻקִּים אֶל הַצָּהֹב, אֲנִי אוֹחֵז אוֹתָךְ הֲכִי קָרוֹב וְאֵין בֵּין שְׁנֵי גּוּפֵינוּ חַיִץ