OVDAN

דרכים בד ספוג אדום כביש לשום מקום חותך את האוויר אל התהום קול שלא חומק עוטף אותך כל מילה.. מילה שלך רגעים מתים רחובות שחוקים אין לי אוויר... בר בודד הומה קול שלא עונה דופק חזק בראש ולא מרפה רגעים שקופים רחובות שחוקים אין לי אוויר Memories אחרי ההלם שקט בא קור של סוף עוטף אותך מתוך הבור מתוך השכחה ואין לו תור או התחלה ואין לה סוף לנפילה There’s no one to comfort me tomorrow, this road I had enough of, long sleepless nights to become a fevered circle in my wounded heart, well what’s the point if your ego is based on your success, so the story goes on like game of chess and the winds blow wild... העיר הזו העיר הזו היא שלי והקירות המטונפים הם העדות הרחובות איתי וכל פיסת אספלט היא דמות כשמגדלים נופלים והשקרים צפים העיר הזו מחבקת אותי העיר הזו היא פשע אם תבחר שוב בטעות העיר הזו היא רשע והמון אור של פעם בפינות משני צידי הכביש הזיכרון זועק אני חותך באמצע והלב חורק העיר הזו היא שלי האדמה החרוכה היא העדות הרחובות דרכי תמיד מצאתי שם כנות כשמגדלים נופלים והקמטים עולים העיר הזו בוחרת בי העיר הזו קשוחה מתחת לחיוך העיר הזו היא רשע? על שנים של טעות משני צידי הכביש צורחים דורסי הלילה אני חותך באמצע וממשיך הלאה מועקה לבה רותחת צלקות של חיים השלמת השבר מימים אחרים, ימים אחרים קול זעקה נבלע בין אלפי הבעות מועקה כמו רעל מבשרת רעות לבה רותחת צלקות של חיים השלמת השבר מימים אחרים, ימים אחרים בין זמן רעיל לתחושת החמצה לאור המוביל בשעת נעילה בעת קריסת ההבל ושוב אל הבוקר הבא....אל מועקה.... אגרוף באוזניים (אל תשמע) הדופק עולה יפה האילמות ממילות ההפקר קול צעקה נבלע בין אלפי הרעות מועקה כמו רעל סימן לבאות חדר 124 חתיכת בד, תחבושת קרועה מכוסת מוגלה זרוקה על רצפה קרה, המזגן חותך את החדר כמו סכין, חותך את המתח כמו קורע את ים סוף, והמאכלת, ועל המזבח אחד משנינו, וכל כך הרבה שנים, ימים, חיים, פנים וחוויות ודם שזורם בינינו ונתק נתק.. זיכרונות ילדות צפים לי במוח כמו סיוט מתוק משנים תמימות לפני שידעתי את נחת זרועה של המציאות, לפני שידעת את סכינו של הנורא מקול הוקרא וקורא לך לשוב על עקבותיך ולהתעטף לקראת בואו ותחבושת קטנה זרוקה על הרצפה הקרה בפינת החדר ובקומה 14 הדממה קורסת אל תוך עצמה מול האדישות של הלובשים לבן שראו הכל שמעו הכל וכיסו הכל בעפר חלומות ושברי תקווה קצוצה דק דק עד אפר, וסוף סוף יש לנו זמן קסום ללא קולות רקע ללא זעם ומועקה, ללא משקעים ואכזבה, רק אותו זיכרון שאחזת אותי בזרועותיך והרגשתי מוגן מהעולם מוגן מכלום מוגן מחתיכת בד, תחבושת קרועה בפינת החדר, במבט בעיניים שנינו מבינים שלא נשאר הרבה זמן לסערה, לנהר הגדול והאינסופי, והזרם קרב לקחת אותך ואת התחבושת מפינת החדר, נוגע בך כשאתה מביט ולא יודע מה המחר יחליט, אובדן אובדן, אין קץ לזמן, האש תעלה כקורבן I Skuggomas Grav שנים זולגות, מתוך טחב בקור של הנפש אל רגעים שנצרבים עמוק כמו קרו אתמול Välkommen skugga, välkommen min vän. Välkommen till min enkla grav. I don’t regret anything iv’e done I have lived and I have sinned Min själ har vandrat, i hat och i sorg. Den har fallit genom eld och svarta kval. Lost everything I had Jag har inte, ångrat nånting. Jag har levt och jag har syndat. I don’t have a long way to go no more Like a guest.. Welcome shadow, welcome shadow… Jag har älskat, פנים שמות וזעקות שתיקה מקפיאת דם ונרמסת To embrace to journey’s end Welcome shadow, welcome shadow Välkommen döden, välkommen min vän. Välkommen till mitt enkla slut. Jag har väntat på dig in vän. Jag har väntat i en evighet. To embrace the journey’s end.. I lost… ובשעת הלילה ימצא יעדו כנפי האובדן מונחים לצידו I Skuggorans Grav עולה באש עוד יום צולל עוד מגע, עוד מגע, חודר בעיניו שראו את הכל במבט סדוק שעייף מלסבול ילד, ילד קטן עומר ביראה מול פני האובדן ובשנת הלילה ימצא יעדו כנפי האובדן מונחים לידו מגואל בדם השקר שומר כוחותיו לבוקר הבא אור ליום ועוד יום חולף כחץ עד שייפול. חדר ריק עומד מוכן. פתח אל עולם ישן. אור ליום ועוד יום. עוד מבט לאחור. אם באמת הכל זמני, מי אתה, מי אני? כתף קרה תשמע אותי אני כתף קרה אבכה אליך אני כתף קרה וכשתקרא בשמי אני כתף קרה אסתובב אליך בכתף קרה כי אין שעות אין עיתוי לכתף קרה היא שואבת ונצמדת אין לך ברירה אני זקוקה שואלת מה קרה אני צריכה להציל יום רע כשאתה צריך כשלך נורא תזכר בשמי אני כתף קרה כי אין שעות אין עיתוי לכתף קרה היא שואבת ונצמדת אין לך ברירה החלמה שם בין ערפילי שמיים שם בין שברי חלומות ולא ייסחף בנהר האובדן ולא ייאסף אל אבותיו, אל תהומות הזמן מתוך יד רועדת עולה מועקה ופנים מלאות בעומק גחלים לוחשות למראה גחלים לוחשות עד כוויה עור מדמם ושקט נורא אינו נאסף, זו שעת הכרה שם בין ילדות חובקת שם בין בגרות של תהום ולא יישטף בנהר הדם ולא ייטרף משקרי ממלכתם, מריקבון מלכותם מתוך יד רועדת עולה מועקה ופנים מלאות בעומק אש על המים שורפת את מה שנשאר מאותן השנים, חורכת לוחשת בינות להבה עת חורבן ודברי הימים ומשאול תחתיות משחור האובדן שורפת עבר כלפיד עוד עת לקינה וזמן לדמעה אל מחר אל הווה אל עתיד מתוך יד רועדת עולה החלמה ופנים מלאות בעומק ולא ייסחף בנהר האובדן ולא ייאסף אל אבותיו, אל תהומות הזמן Rainbow איסטרומנטלי טיפול נמרץ כתף קרה (Gothic Rock Version) 1. דרכים / מילים: ישי שוורץ. לחן: רפי מור ויגל כהן 2. העיר הזו / מילים: ישי שוורץ. לחן: רפי מור 3. מועקה / מילים: ישי שוורץ. לחן: רפי מור 4. חדר 124 / מילים: ישי שוורץ. לחן: יוני ביטון 5. I Skuggomas Grav / מילים: ישי שוורץ, אניה הווה, מייקל ברומברג. לחן: מייקל ברומברג 6. עולה באש / מילים: ישי שוורץ, טל גורדון. לחן: יוני ביטון 7. כתף קרה (גרסת (Gothic Rock / מילים: ישי שוורץ. לחן: יוני ביטון 8. החלמה / מילים: ישי שוורץ. לחן: אלכס קרלינסקי 9. Rainbow / לחן: רפי מור הוקלט באולפנים שונים. משתתפים באלבום: ישי שוורץ: שירה רפי מור: גיטרות יוני ביטון: גיטרות יגל כהן : בס ניר נקב: תופים אלכס קרלינסקי: קלידים אורחים: יורם חזן: שירה וסקסופון ב”דרכים” אנדרס וינגבק : שירה ב”דרכים” טל גורדון: שירה ב”עולה באש” דיוויד לוינסקי: שירה ב”החלמה” יהודה קיסר: גיטרות ב“חדר 124” מייקל בומברג ואניה הווה: שירה ב-I Skuggornas Grav מייקל דנר: גיטרות ב”כתף קרה” בן כריסטו: גיטרות בכתף קרה גרסת ”Gothic Rock” הפקה מוזיקלית: אריה ארנוביץ ו-Tomorrow's Rain מיקס ומאסטרינג: אריה ארנוביץ עטיפה חיצונית: פול רוט ציורי עטיפה פנימית: ויויאן בירקנפלד עיצוב האלבום: עמית הלחמי צילומי להקה: אנה קטרין סוואלו לוגו: זיו לנצנר ניהול טכני וסאונד: מרק פרל אריה ארנוביץ ניהול הפקה: טל ניסן יחסי ציבור - כרמית חדידה: 050-7870895, carmithadida@gmail.com צילום: אנה קטרין סוואלו הורד צילום: אנה קטרין סוואלו הורד תמונת עטיפה הורד Bandcamp Facebook Instagram YouTube Spotify Ravenmetal Apple Music