The IsRael Book

שיר נולד שיר נולד הקשיבו שיר נולד הלילה שיר הלילה נולד שיר נולד בקול תופים ובמצילתיים שיר הלילה נולד השיר הזה מכה קדחת במקצבו השגעוני והוא ישטוף את כל הארץ כשיירה של צוענים והוא כמו דלקת בגרון משום שעד יומכם האחרון תזמזמו אותו ותזייפו אותו ועד שכל עצמותיכם תאמרנה די - די - די - די - שיר נולד! עיר נולדה הביטו עיר נולדה בן לילה עיר בלילה נולדה ואולי משום שהיא נולדה בלילה אין לה תואר והדר העיר הזו מלאה דפקטים והיא סקנדל והיא אסון עובדה שכל הארכיטקטים כתבו עליה בעיתון - שהיא אינה יאה למגורים - שהיא כולה קופסות של גפרורים - שבתכנית האב אין אילנות - ואין מקום לזוז ולחנות היא צעירה מדי והיא צפופה מדי אבל בכל זאת נולדים בה ילדים כן - כן - כן - בן נולד! בן נולד הקשיבו בן נולד הלילה בן הלילה נולד בן נולד הקשיבו בן נולד הלילה בן הלילה נולד ואף על פי שזה עוד לילה ועוד פניו מכוערים תראו שמשכמו ומעלה יגדל מכל הבחורים אולי הבן שלי יבנה ערים אולי הבן שלי יכתוב שירים דבר אחד ידוע לפחות - שאת השם שלי הוא לא יתן למחות לא - לא - לא - בן נולד - עיר נולדה - שיר נולד - הלילה מה עושות האיילות מה עושות האיילות בלילות? הן עוצמות את עיניהן הגדולות. הן שולבות את רגליהן הקלות, ישנות האיילות בלילות. מי שומר על חלומן המתוק? הירח הלבן מרחוק. הוא מביט אל תוך הגן בבת צחוק ואומר לכוס ותן: נום ושתוק! מה חולמות האיילות בלילות? הן חולמות כי הפילות הגדולות שיחקו איתן בג’ולים וגולות, ובכל, בכל זכו האיילות. מי מעיר אותן עם שחר משנתן? לא הפיל, ולא הקוף, ולא התן, לא ארנבת, לא שכווי ולא שפן, כי איילת השחר חברתן מעירה אותן בבוקר משנתן. הזר מקנא לחן רעייתו אל תלבשי את שמלת החג אל תצחקי לעולם מסביבך ייחנף ויפותה וילוהג ואני מעגל עולמים לך עג ואני על קוו כמו עיט חג ממלטך מבני חם ונוצרך מקהלם לבל תראי שמש לבל תדעי חג לבל תצחקי לעולם אם תנוסי אל סתר בית אם בשבת רעים תשטי לא תנוסי מקול העיט המצעק לך אשתי אשתי אל גובה מתנייך ויקר רגלך מי עפר יגלה מעיני כמו נר אלווך וכאויב ארגלך כי שלי את כולך כולך כולך בחזיז צפורנייך ובגץ עגילך ורואייך שונאי וחובך מעוני ונבקע העפר בו תדרוך רגלך ובקעו מעפר עיניי ובלכתך אל משכב בשניים וביצוע זרים תשעטי לא תנוסי מאיש העיניים המצעק לך אשתי אשתי מאצבע זרים ממבט ונשימה קנאתי תסובך כאם ושמתיך לשמה וישבת נשמה לא חנך ירצה לא קולך ישמע והקפצתי עלייך זקנה בת יומה ויפוצו עוגבייך ולא נשיבם וזכרת לי כל אלה עד כלות נשימה רעיה רעיה ואם ובהיות בינתך לחושך ובנושכך בקללה את רשתי מה נותר לו לאיש החושך המצעק עוד אשתי אשתי עם כל הגוף אח איזה ליטוף עוד מעט נתחיל לעוף בלי מילים שלום לכללים נדבר אהבה עם כל הגוף אח איזה כישוף ברכות אל הטירוף אט לאט שותקים עוד משפט מדברים אהבה עם כל הגוף כמה טוב שאנו חשים את פעימות הלב טוב שבאנו אל ארץ אוהב גוף בגוף שוב לשלב אח - אושר צרוף מתעטף באור שקוף עוד לעוד נמשיך ונלמד לדבר אהבה עם כל הגוף כמה טוב... שוביניסטית מסריחה ערב טוב קהל נכבד, גבירותיי ורבותיי קוירותי להט"י וטרנסג'נדרותיי ועוד לפני שנתגלגל אני רוצה להתנצל בפני כל מי שאינו/שאינה/שאינם/שאינן עונים/עונות להגדרותיי. לא, אני לא טיפוס מפלה, ולא הייתי מעלה בדעתי לשכוח מישהו/היא/הם/הן רק הדיבור השוויוני (זאת העברית ולא אני) הוא מטרחן מעייף, מעצבם ומעצבן. וזה נשמע קצת מאצ'ואיסטי להגיד את זה עכשיו אבל הבעיה איתך ולא איתי מה אעשה ששפת אימי היא שוביניסטית מסריחה ואמדברים על זה, אז היא גם שפת אבי. בואינדבר על זה, הקשיבי, עבריתי החביבה: את נפלאה אבל צריכה להשתנות. את ממשטרת, ממגדרת, מדירה, מעליבה ולאמשנה כמה טובות הכוונות. אנ'לא יכול לפנות אליך בלי לזכור שאת אישה שכל פגמיה נקבעו בידי גברים. לא אליהם אלא אלייך דווקא יש לי טענה: את משגעת לי את כל המגדרים. אז את שומעת, אקדמיה? הנה אני בשם כולם אל תחזרי לפני שתמצאי חידוש איזה דבר שיאפשר לכל אדם שמדבר לגמור משפט בלי שיגידו שהוא דוש. בואינדבר על זה, הקשיבי, עבריתי החביבה: את נפלאה אבל צריכה להשתנות. את ממשטרת, ממגדרת, מדירה, מעליבה ולאמשנה כמה טובות הכוונות. העולם מתקרר שָׁקֵט כאן בבית וחושך אני בסלון, עדיין ער השעה כבר כל-כך מאוחרת אי אפשר לדבר עם חבר יש ימים שבהם מתקיימת מלחמה נגד משהו קודר ובדידות מכאיבה מאיימת אם תשאלו אותי – העולם מתקרר. לפעמים גם באמצע הקיץ בין אדם לאדם – ערפל לפעמים גם אורה של השמש מסנוור, מבייש, מערטל. לפעמים גם באמצע הקיץ אדם לאדם – יען. לפעמים גם אורה של השמש מכער, מאיים, מסרטן. ועולה מחשבה מדכדכת אך אותי זה כמעט מעודד: יש עוד אלף דירות מסביבנו שבהן נמצא מישהו בודד. ביניהם גם חבר שהיה מתקשר אילמלא היה חס על שנתי אך היום אוותר, לבדי אשאר לארח חברה לבדידותי. לא אחת כבר קרה שהרגשתי בראשי רעיון מסתובב: לו הייתי יושב קצת בכלא איזה ספר היייתי כותב? אם פתאום יתפנו לי שנתיים והכול מסביבי ייעצר? שום ספרים לא כתבתי בינתיים רק ממתין שכל זה ייגמר. ובינתיים עברו שעתיים הזריחה כנראה תתאחר המאור הקטן כבר שקע לו מזמן רק השקט הולך וגובר. אם תשאלו אותי – העולם מתקרר. אבא של איתן דם המכבים דבוק לדש הבגד כולם לובשים לבן ומדברים בשקט. היום, כבכל שנה נלך כולם לטקס ואבא של איתן יביט מתוך מסגרת. שנינו בני אותה כיתה אבל זה קצת אחרת כי אבא של איתן מביט מתוך מסגרת ואיך כולם רואים את אבא של איתן ואבא שלי חי - אבא הפחדן. היום עד שיחשיך אסור לנו לשמוח ואז תהיה צפירה ונחגוג בכל הכח איתן לא מדבר על שקרה לאבא בארץ השכנה בשנת שמונים וארבע. עכשיו בלבנון שהסיפור קרה בה איתן נראה היום תמונת-מראה של אבא: חייכן ומתולתל גבוה ורזה, אני רואה אותו ולא עומד בזה. ואיך זה שבמאי פתאום נהיה לי קר? הרי אנחנו שנינו מאותו הכפר. I'm Gonna Be a Has-been כתבתי שיר, אמרו לי You‘re the new Matti Caspi כתבתי שיר שני, אמרו לי שאיבדתי ת’טאץ’. בשיר שלישי אמרו לי: איזה יופי של come-back! ברביעי אמרו לי: היי תקשיב, it‘s too much אל תאהבו יותר מדי אל תשנאו יותר מדי חכו בסבלנות שיר זה כמו שקית של תה עד שהטעם מתגלה צריך קצת סבלנות. זוכר איך רק אתמול הייתי nobody special לפתע התברר I‘m the new kid on the block אבל אם לא אוציא עוד שיר או לפחות cover version יגידו בוודאי שאני over the top זה לא נכתב תוך שתי דקות שמעו עוד פעם לפחות חכו בסבלנות. עוד פעמיים או שלוש זה יזמזם לכם בראש צריך קצת סבלנות. יהיה מה שיהיה, אני כבר big time הצלחתי ויש לי ג’וב for life בכל האולפנים לשיר ת’good old song שהלוואי ושכחתי I‘m gonna be a has-been אז ערב טוב תל-אביב! האם הקשבתם למילים? האם שמעתם ת’תופים? הקצב נהדר! השקעתי כמה אלפים אז תאמינו, אנשים - היה לי מה לומר. שוב בדרכים מגע של ברזל בברזל – אני שוב בדרכים. יושב בלי לזוז, ובינתיים מחליף עולמות. מכיסא לכיסא לכיסא, ואומרים שנוסעים - זה הפלא הזה, של לשבת בתוך מכונות. הרי בורג אחד לא אדע לייצר לו רציתי, ואין לי מושג איך בונים אלקטרודה אחת - אז איך זה קרה, שזה דווקא אני שזכיתי לקידמה, שמיכל פירותיה אשבע כמו לַקׇּט? עולמי הקטן ממוזג, מרושת ומוגן לי אבל אם ייהרס, אז יש לי סיבה לפחד: העולם החדש רק מוכר, אבל כלל לא מובן לי, בעולם הישן גם דקה לא הייתי שורד. מתחת מכסה המנוע רובצת תהום. מבוך צינורות וכבלים, ולי אין עוד הסבר: איך הצליחו לתקוע עופרת בתוך עיפרון מבלי שמקלון העופרת מיד יישבר. עולמי הקטן ממוזג, מרושת ומוגן לי אבל אם ייהרס, אז יש לי סיבה לפחד: העולם החדש רק מוכר, אבל כלל לא מובן לי בעולם הישן גם דקה לא הייתי שורד. אם מחר ייחרב העולם ורק אני אשאר, מה אצליח במו בינתי מחדש להרכיב? בקושי מבין מה מדליק את האור במקרר הייתי צריך קצת יותר בכיתה להקשיב. הנסיכה והרוח חמישה גמלים כפולי דבשת בדממה פוסעים, נושאים על גביהם עשרה תורכים כבדי ארשת וחרבות שלופות בורקות בידיהם אורחה פוסעת, את מי מביאה עכשיו אל ביתו של הסולטן? חולות, ירח, מדבר משתרע ורק במרחק בוכה התן. כל פרחי שירז קמלו בעצב ואבל גם היריד באיספהן כי איש לא ראה עד רדת ערב את הנסיכה, את שושנת שושן בדים עטפוה, תורכים חטפוה לאן נעלמה? איש לא יידע אורחה פוסעת, את מי מביאה את? תדע רק הרוח לבדה. בואי יא רוח, בואי יא רוח, כי שירז קוראת לך אל הרוח, אל הרוח שרה איספהן בואי, בואי! מי אשר ישווה לך? אנא צאי ותמצאי את שושנת שושן, אנא צאי ותשמעי בכייה שיתחנן. אז מן המזרח אני הופעתי ויצאתי במעוף ובמחול על דבשות גמלים אני טופפתי וסחררתי עמודים גבוהים של חול. אורחה פוסעת עולה ושוקעת עולה ושוקעת עד צוואר כי אין מפלט עוד כי איש לא נמלט עוד ממני - מרוח המדבר הנה הרוח, הנה הרוח, כל שירז מוארת אל הרוח, אל הרוח שרה איספהן בואי, בואי, הנה היא חוזרת על כנף רוח הן תנוח שושנת שושן על כנף רוח הן תנוח שושנת שושן. לא חלמתי שתלכי ממני לא חלמתי שתלכי ממני בלי לומר מילה, בלי להזהיר, לא חלמתי שפתאום יכני רעם שכזה ביום בהיר. ואני תמים, תמיד חשבתי שמאושרים כמונו אין. ובדמיוני לראות אהבתי איך ביחד נזדקן. קול קורא הלילה אין עונה הלילה ואת עצמי איך אני שונא, איך שאשתנה בשבילך. את היית דבר כל כך בטוח כמו קפה בבוקר, כמו שינה. לא הייתי לצידך מתוח. לא פיתחתי דרך הגנה. ואולי את עוד מעט חוזרת. רק הלכת לקנות כמה דברים ונלך לראות ביחד סרט, או נחליט שנשארים. קול קורא הלילה אין עונה הלילה ואת עצמי איך אני שונא, איך שאשתנה בשבילך. שם האמן: אסף לויטין אמנים נוספים: Albrecht Gündel-vom Hofe פסנתר Richard Maegraith קלרינט בס, סקסופון טנור, חליל Christian Fischer קונטרבס Peter Kuhnsch תופים וכלי הקשה כל העיבודים: אסף לויטין Albrecht Gündel-vom Hofe טכנאי הקלטה ומאסטרינג: Volker Greve הוקלט באולפני Greve Studio, Berlin 22-23 בספטמבר 2021 מפיקים: אסף לויטין, Albrecht Gündel-vom Hofe עיצוב העטיפה והחוברת: Marion l. Meyer התמונות בחוברת: עמוס קינן, עמוס ישכיל. תודה למשפחת קינן על הסכמתם הנדיבה לשימוש ביצירות. לייבל: Primton, Thomas Hammer www.primton.de מספר קטלוגי: pT1186 צילום: בועז ארד הורד צילום: בועז ארד הורד צילום: בועז ארד הורד photo: Peter Steudner הורד אבא של איתן הורד הזר מקנא לחן רעייתו הורד הנסיכה והרוח הורד לא חלמתי שתלכי ממני הורד מה עושות האיילות הורד עם כל הגוף הורד שוב בדרכים 2 הורד שיר נולד הורד Gonna be a has been הורד העולם מתקרר הורד שוביניסטית מסריחה הורד תמונת עטיפה הורד האלבום בכל הפלטפורמות פייסבוק more... אסף לויטין הגד לבנך 3:49 more... אסף לויטין השם ייקום דמו 3:36 more... אסף לויטין העולם מתקרר 5:11 more... אסף לויטין שוביניסטית מסריחה 3:45