מדבר הדמעות

האדמה רָעְדָה ב- מִדְבָּר הדְּמָעוֹת מאז אותו יום, לא הפסקתי לבכות על הוֹרֵה שהֵגֵן בגוּפוֹ על ילדיו על חיוך והצחוק שנהיו לאָבָק נשרף הגוף עם הלב, וגם האלבום ואיך מספרים זאת לילד יתום?      בגִּינָּה הַיָפָה נִקְטְפוּ הפרחים  אפילו המתים הפעם בוכים וכל הדמעות זורמות לדרום לדַרוֹם שנִצְבָע בצֵבָע אדוֹם           לא נשכח לעולם – זה עוד יום זיכרון לא אבדה תקוותנו, זהו סוד ההִמְנוֹן נלחמים בתְּעוּזָה גיבורי ישראל ובידם אומץ לב וחרבות הברזל      האור שוֹתֵל והחושך קוטֵף אֵבֵל כַבֵד את לִיבֵנוּ עוטֵף נוֹתָר זיכרון של מַבָּט חָטוּף ובנחל זַרָם דַמוֹ של הַרְדוּף נחטפה התמימות, וירוּ ביוֹנָה והתקווה, היא אור בקצה מנהרה.   מחוברים לישראל, כמו אם לתינוק עוד נחזור לשפיות ונשוב גם לצחוק עם ישראל חזק, מאוחד ויכול נקום לתחייה, כמו עוף החול      לא נשכח לעולם – זה עוד יום זיכרון לא אבדה תקוותנו, זהו סוד ההִמְנוֹן נלחמים בתְּעוּזָה גיבורי ישראל ובידם אומץ לב וחרבות הברזל      ארץ אבותינו שנמשיך בָּהּ לחיות עוד יִפְרָח המִדְבָּר מִתוֹך הדְּמעות