אורי בר

# אורי זמרי אורי זמרי היה חוקר היסטוריה של הספורט והחינוך הגופני בישראל ובעולם, סופר ומרצה בעל השפעה רבה. הוא שימש כמנהל מדעי ראשון של מכון וינגייט ושופט כדורסל בינלאומי, והיה מעצב מרכזי של מערכות ספורט בישראל ובעולם. ## ביוגרפיה אורי זמרי נולד בווינה ב-22 במאי 1925 לטוני ומנדל זינגר. בשנת 1934, לאחר עליית המשטר האוסטרופשיסטי, עלה לישראל עם משפחתו והתיישבו בחיפה. למד בבית הספר הריאלי בעיר, והתגייס לפלמ"ח בכיתה י"א תוך השלמת בחינות הבגרות. בשנת 1944 החל את לימודיו בקורס השנתי הראשון למורים להתעמלות בתל אביב, שם למד לצד מחשובי מעצבי החינוך הגופני בארץ כמו מיכה שמבן ואפרת אמיר. בשנת 1949 קיבל מלגת לימודים בסיטי קולג' של ניו יורק, והשלים בין 1950 ל-1952 את תואר ראשון בחינוך גופני בהצטיינות. בין 1964 ל-1966 למד באוניברסיטת וירג'יניה המערבית לתואר שני ושלישי, וקיבל דוקטורט בחינוך גופני על נושא "הפונקציה הדתית והמאגית של משחקי כדור בתרבויות השונות". הוא היה הראשון מבוגרי הקורס הראשון למורים להתעמלות שקיבל תואר דוקטור במקצוע. ## קריירה זמרי החל ללמד חינוך גופני בשנת 1945 בקיבוץ משמר העמק, שם קידם את ענפי הכדורסל והכדורעף. בין 1952 ל-1961 לימד בגמנסיה העברית בירושלים. החל ללמד במכון וינגייט בשנת 1957 במדרשה לחינוך גופני, ולימד לסירוגין עד פרישתו בשנת 1991. הוראתו התמקדה בתולדות החינוך הגופני והספורט, ספורט ופוליטיקה, ארגון מפעלים וחינוך גופני משווה. משנת 1976 ארגן סיורים אקדמיים ייחודיים ליוון המוקדשים לתולדות החינוך הגופני והמשחקים האולימפיים. בשנת 1961 החל לעבוד במכון וינגייט במשרה מלאה. בשנת 1969 מונה לסגנו של מנהל המכון, ובאותה שנה מונה למנהל המדעי הראשון במכון, תפקיד אותו מילא למשך שמונה שנים. בתקופה זו טיפח את מחלקת המחקר לרפואת ספורט בראשות ד"ר חנה פפרו. בתחילת שנות ה-70 היה שותף לצוות בראשות ד"ר עודד בר אור שבחן את מתקני הכושר הגופני בצה"ל, וממלצותיו הוכנס לצה"ל "בוחן בר אור". שימש כמנהל האגף להוצאה לאור ועזרי אימון למשך עשרים שנה, בתקופה זו פיתח והגדיל את ספריית המכון ויזם הוצאה לאור של ספרים מקצועיים בעברית. בשנת 1981 יזם את הקמת המוזיאון "היד לאיש הספורט היהודי" במכון וינגייט, ושימש כמנהלו הראשון עד שנת 1989. פרש מעבודתו במכון וינגייט בשנת 1986 ויצא לגמלאות מהמכללה בשנת 1991. ### שיפוט כדורסל זמרי שיחק כדורסל וכדורעף ברמה ארצית בהפועל חיפה עד 1945, ומשנה זו עבר לשיפוט כדורסל. בשנת 1954 הוסמך כשופט בינלאומי על ידי פיב"א. בשנת 1956 הוזמן לשפוט באולימפיאדת מלבורן, שם שפט בהצלחה רבה והיה מועמד מוביל לשפוט במשחק הגמר. עקב מחלה ממארת של אשתו, נאלץ לחזור לישראל לפני סיום המשחקים. המשיך לשפוט בישראל ובחו"ל, כולל באליפויות אירופה ואליפויות עולם, עד פרישתו משיפוט בשנת 1962. ### פעילות בינלאומית בשנת 1968 לקח חלק באקדמיה האולימפית באולימפיה שביוון. בין 1970 ל-1976 היה חבר בוועדה הבינלאומית להאחדת מבחני הכושר. בין 1972 ל-1976 שימש כנשיא החברה האסיאנית לחקר תולדות החינוך הגופני והספורט. בין 1978 ל-1984 היה מזכיר החברה הבינלאומית לחינוך גופני וספורט משווה, ובין 1979 ל-1986 ערך כתב עת בינלאומי בתחום זה. שימש כמרצה ראשי ומרצה אורח באוניברסיטאות בארצות הברית, קנדה, בלגיה, גרמניה, יוון, איטליה, שווייץ, תאילנד וסינגפור. ### קשרים עם גרמניה שליטתו של זמרי בשפה הגרמנית סייעה לו ביצירת קשרים עם גרמניה ומוסדות ספורט גרמניים. בשנות השישים ארח סטודנטים מבית הספר הגבוה לספורט בקלן במכון וינגייט, קשר שהתפתח לשיתוף פעולה הדוק. בתחילת שנות השבעים חתמו מנהל רשות הספורט יריב אורן יחד עם זמרי על הסכמים לשיתוף פעולה בין גרמניה לישראל בתחום הספורטיבי. באולימפיאדת מינכן 1972 שהה זמרי במינכן, ובעת התקפת הטרור על המשלחת הישראלית, נשלח לטפל בנבחרת הנוער של ישראל. באותו ערב רואיין על ידי הטלוויזיה הגרמנית במספר ערוצים בניסיון לשכנע את הוועד האולימפי להפסיק את האולימפיאדה. ### קשרים עם אפריקה ואסיה בשנת 1961 ניהל זמרי קורס חד שנתי למורים לחינוך גופני מארצות מתפתחות באסיה ואפריקה. בין 1962 ל-1964 התמנה למנהל מחלקת הספורט של אוניברסיטת היילה סלאסי באדיס אבבה, והכין תוכניות להכשרת מורים לחינוך גופני. בשנים 1969 ו-1973 שימש יועץ לממשלת סינגפור מטעם משרד החוץ, וריכב מודל למבנה הספורט במדינה שהתקבל במלואו. ## כתיבה ופרסומים זמרי חיבר עשרות ספרים בנושאי הספורט והחינוך הגופני, וחלק מכתיבתו הקדיש לחקר ראשית הגוף ביישוב העברי. בין ספריו המרכזיים: - "מי ומה בספורט – לקסיקון" (1959, בשיתוף עם ישראל פז) - "מאתונה עד רומא – תולדות המשחקים האולימפיים" (1960, בשיתוף עם נחמיה בן אברהם) - "הכר את הריצה, הקפיצה, הכדורסל, כדור תחנות והתעמלות קרקע" (1967-1969) - "ידען הספורט" (1975-1995, בשיתוף עם ישראל פז, שהיה המקור היחיד כמעט לנתונים בנושאי הספורט הישראלי) - "30 שנות ספורט בישראל" (1978) - "המאמן והאימון בישראל" (1979, בשיתוף עם אורי אפק וגלעד ויינגרטן) - "ספורט ופוליטיקה בינלאומית" (1986) - "40 שנות ספורט בישראל" (1988) - "מאתונה 1986 ועד ברצלונה 1992" (1992, בשיתוף עם ישראל פז) - "(כמעט) כולם מסוממים" (1993) - "100 שנים לתנועה האולימפית" (1994) פרסם למעלה מ-100 ספרים ומאמרים מדעיים גם באנגלית וגרמנית, וחלקם תורגמו לספרדית, צרפתית, פורטוגזית, יפנית וסינית. מאמריו עסקו בתרומתה של אסיה לעולם הספורט המודרני, חינוך גופני משווה, התפתחות ספורט הנשים בעולם ובישראל, ונשים במשחקים האולימפיים. ## הישגים ופרסים במהלך פעילותו קיבל זמרי מספר רב של עיטורים ופרסים: - 1983: חבר נספח לאקדמיה לחינוך גופני האמריקנית (מתוך 25 חברים בלבד) - 1986: אות השירות המצוין של החברה הבינלאומית לחינוך גופני וספורט משווה - 1987: צלב הצטיינות דרגה ראשונה מנשיא גרמניה על תרומה למדעי הספורט וחידוש היחסים בין גרמניה לישראל - 1992: יקיר ארגון המורים לחינוך גופני - 1995: עיטור "לאיש כפועלו" ממרכז הפועל - 1996: שופט כבוד בינלאומי של פיב"א - 1997: ציון לשבח ב"יד לאיש הספורט היהודי" על תרומתו לחקר תרבות הגוף ביהדות - 1997: עמית כבוד בוועדה האירופאית לחקר ההיסטוריה של הספורט - 2010: התווסף ל"היכל התהילה" של אוניברסיטת וירג'יניה המערבית בגין היותו בוגר מצטיין ## חיים אישיים זמרי היה נשוי ללאה זמרי, מורה לחינוך גופני ואתלטית אולימפית שייצגה את ישראל באולימפיאדת הלסינקי 1952. לאה נפטרה מלאוקמיה חריפה בשנת 1956, והותירה אחריה את בעלה אורי ובנו דרור. בשנת 1959 נישא זמרי בשנית לאיטה זמרי, מורה לחינוך גופני, מדריכה פדגוגית בסמינר הקיבוצים ויו"ר ארגון המורים לחינוך גופני בישראל. להם שתי בנות, רוני ומרב. בנו דרור זמרי הוא ממקימי ומובילי חינוך הדמוקרטי בישראל. בתו רוני אולמן דרום היא חברת נבחרת ישראל לשעבר בהתעמלות על מכשירים, ומרצה ומדריכה פדגוגית להוראת החינוך הגופני במכללת וינגייט ובסמינר הקיבוצים. בתו מרב שטרית היא מורה למחול במגזר הדתי. זמרי נפטר ב-17 בפברואר 2016 בגיל 90 באביחיל, ישראל, ונקבר שם.

# Uri Zamri Uri Zamri was a researcher of the history of sport and physical education in Israel and worldwide, an author and influential lecturer. He served as the first scientific director of the Wingate Institute and as an international basketball referee, and was a central architect of sports systems in Israel and around the world. ## Biography Uri Zamri was born in Vienna on May 22, 1925, to Tony and Mendel Zinger. In 1934, following the rise of the Austro-fascist regime, he immigrated to Israel with his family and settled in Haifa. He studied at the Reali School in the city and enlisted in the Palmach in the eleventh grade while completing his matriculation exams. In 1944, he began his studies in the first annual course for gymnastics teachers in Tel Aviv, where he studied alongside prominent figures in physical education in Israel such as Micah Shemben and Efrat Amir. In 1949, he received a scholarship to study at City College of New York, and between 1950 and 1952 completed his bachelor's degree in physical education with distinction. Between 1964 and 1966, he studied at West Virginia University for his master's and doctoral degrees, receiving a doctorate in physical education on the subject of "The Religious and Magical Function of Ball Games in Different Cultures." He was the first graduate of the first course for gymnastics teachers to receive a doctoral degree in the field. ## Career Zamri began teaching physical education in 1945 at Kibbutz Mishmar HaEmek, where he promoted basketball and volleyball. Between 1952 and 1961, he taught at the Hebrew Gymnasium in Jerusalem. He began teaching at the Wingate Institute in 1957 at the school for physical education, and taught intermittently until his retirement in 1991. His teaching focused on the history of physical education and sport, sport and politics, facility management, and comparative physical education. From 1976, he organized unique academic tours to Greece dedicated to the history of physical education and the Olympic Games. In 1961, he began working at the Wingate Institute full-time. In 1969, he was appointed deputy director of the institute, and that same year was appointed the first scientific director of the institute, a position he held for eight years. During this period, he nurtured the Department of Sports Medicine Research under the direction of Dr. Hannah Papero. In the early 1970s, he was a member of a team headed by Dr. Oded Bar-Or that examined physical fitness facilities in the IDF, and based on its recommendations, the "Bar-Or Test" was introduced to the IDF. He served as director of the Publications Department and Training Aids for twenty years, during which time he developed and expanded the institute's library and initiated the publication of professional books in Hebrew. In 1981, he initiated the establishment of the museum "The Hand to Jewish Sport" at the Wingate Institute, and served as its first director until 1989. He retired from his position at the Wingate Institute in 1986 and retired from the college in 1991. ### Basketball Refereeing Zamri played basketball and volleyball at the national level for Hapoel Haifa until 1945, after which he transitioned to basketball refereeing. In 1954, he was licensed as an international referee by FIBA. In 1956, he was invited to referee at the Melbourne Olympics, where he refereed with great success and was a leading candidate to referee the final game. Due to his wife's serious illness, he was forced to return to Israel before the end of the Games. He continued to referee in Israel and abroad, including at European Championships and World Championships, until his retirement from refereeing in 1962. ### International Activities In 1968, he participated in the Olympic Academy in Olympia, Greece. Between 1970 and 1976, he was a member of the International Committee for the Standardization of Physical Fitness Tests. Between 1972 and 1976, he served as president of the Asian Society for Research in the History of Physical Education and Sport. Between 1978 and 1984, he was secretary of the International Society for Physical Education and Comparative Sport, and between 1979 and 1986, he edited an international journal in this field. He served as principal lecturer and visiting lecturer at universities in the United States, Canada, Belgium, Germany, Greece, Italy, Switzerland, Thailand, and Singapore. ### Relations with Germany Zamri's proficiency in the German language helped him establish relations with Germany and German sports institutions. In the 1960s, he hosted students from the Higher School of Sport in Cologne at the Wingate Institute, a relationship that developed into close cooperation. In the early 1970s, the director of the Sports Authority, Yariv Oren, together with Zamri, signed agreements for cooperation between Germany and Israel in the field of sports. At the 1972 Munich Olympics, Zamri was in Munich, and during the terrorist attack on the Israeli delegation, he was sent to care for Israel's youth team. That evening, he was interviewed by German television on several channels in an attempt to persuade the Olympic Committee to halt the Olympics. ### Relations with Africa and Asia In 1961, Zamri conducted a one-year course for physical education teachers from developing countries in Asia and Africa. Between 1962 and 1964, he was appointed director of the Department of Sport at Haile Selassie University in Addis Ababa, and prepared programs for training physical education teachers. In 1969 and 1973, he served as an advisor to the Government of Singapore on behalf of the Foreign Ministry, and designed a model for the structure of sport in the country that was fully adopted. ## Writing and Publications Zamri authored dozens of books on the subjects of sport and physical education, and part of his writing was dedicated to researching the origins of the body in the Hebrew settlement. Among his major works: - "Who and What in Sport – A Lexicon" (1959, in collaboration with Israel Paz) - "From Athens to Rome – The History of the Olympic Games" (1960, in collaboration with Nehemiah Ben Abraham) - "Know Running, Jumping, Basketball, Handball and Floor Gymnastics" (1967-1969) - "The Sports Expert" (1975-1995, in collaboration with Israel Paz, which was almost the sole source for data on Israeli sports topics) - "30 Years of Sport in Israel" (1978) - "The Coach and Coaching in Israel" (1979, in collaboration with Uri Afek and Gilad Weingarth) - "Sport and International Politics" (1986) - "40 Years of Sport in Israel" (1988) - "From Athens 1986 to Barcelona 1992" (1992, in collaboration with Israel Paz) - "(Almost) Everyone is Doped" (1993) - "100 Years of the Olympic Movement" (1994) He published over 100 books and scientific articles also in English and German, and some were translated into Spanish, French, Portuguese, Japanese, and Chinese. His articles dealt with Asia's contribution to the modern world of sport, comparative physical education, the development of women's sport in the world and in Israel, and women in the Olympic Games. ## Achievements and Awards During his career, Zamri received numerous honors and awards: - 1983: Fellow of the American Academy of Physical Education (out of only 25 members) - 1986: Distinguished Service Award of the International Society for Physical Education and Comparative Sport - 1987: First Class Cross of Merit from the President of Germany for contributions to sports science and the renewal of relations between Germany and Israel - 1992: Honoree of the Organization of Physical Education Teachers - 1995: "To Each According to His Work" Award from the Histadrut Center - 1996: International Honorary Referee of FIBA - 1997: Certificate of Commendation from "The Hand to Jewish Sport" for his contribution to research on body culture in Judaism - 1997: Honorary Fellow of the European Committee for Research in the History of Sport - 2010: Inducted into the Hall of Fame of West Virginia University as an outstanding alumnus ## Personal Life Zamri was married to Leah Zamri, a physical education teacher and Olympic athlete who represented Israel at the 1952 Helsinki Olympics. Leah died of acute leukemia in 1956, leaving behind her husband Uri and their son Dror. In 1959, Zamri married for the second time Itta Zamri, a physical education teacher, pedagogical instructor at the Kibbutz Seminar, and chairwoman of the Organization of Physical Education Teachers in Israel. They have two daughters, Roni and Merav. His son Dror Zamri is one of the founders and leaders of democratic education in Israel. His daughter Roni Ulman-Drom is a former member of the Israeli national team in apparatus gymnastics, and a lecturer and pedagogical instructor for teaching physical education at the Wingate College and the Kibbutz Seminar. His daughter Merav Shtrit is a dance teacher in the religious sector. Zamri died on February 17, 2016, at the age of 90 in Avihayil, Israel, and was buried there.